נכנסתי לחדרי בשקט והפכתי כל חור בו, גם שם לא מצאתי אותן, והתחלתי להתייאש.
איפה האוזניות האלה יכולות להיות? חשבתי בעצבים כשהרמתי את השמיכה ואז את הכרית וגיליתי שהן לא על המיטה שלי. ניסיתי לעשות הכל בשקט משום מה, למרות שהשעה רק שבע בערב, ושון היחידי שהיה בבית כי הוריי הלכו לקניות, ואני חושבת שגם הוא הלך לאחד החברים שלו.
זה היה בערב של יום למחרת, חיפשתי את האוזניות שלי כדי להכניס אותן למזוודה של הוילה, אך הן לא נמצאו בשום מקום.
תכננו לישון אצל ג'ייסון והתאומות כולם ואז בבוקר להתארגן יחד לנסיעה לוילה, אבל כעת נראה שהעולם לא משתף איתי פעולה.
"מה את מחפשת?" צץ שון מאחורי, קפצתי בבהלה ונרתעתי לאחור.
"הבהלת אותי, אידיוט." נשמתי לרווחה, הוא צחק עליי וסקר את החדר מהפתח בסקרנות, נראה לי שהוא חיפש משהו שהשתנה, אבל לא הופתע כשגילה שאין כזה.
"את האוזניות שלי." עניתי, ובדיוק באותה השנייה מצאתי אותן זרוקות על הרצפה. "מצאתי." הכרזתי והתכופפתי להרים אותן, ואז דחפתי איפשהו במזוודה בלי לטרוח לחשוב על זה שאני לא אמצא אותן. התיישבתי על מיטתי וראיתי ששון עדיין כאן, הוא נשען על המשקוף בלי להגיד מילה, אבל היה לו מבט קצת מודאג בפניו שהבהיר לי שהוא רוצה להגיד משהו, והמילים לא נאמרו בקול.
"מה?" שאלתי בתמימות, הוא נאנח בשקט ונכנס להתיישב לידי.
"מה זה היה לפני הארוחה אתמול?" הוא לא שאל את זה בטון תוקפני, אבל בכל זאת נלחצתי משום מה. בלעתי את רוקי והרגעתי את הדופק המשתולל שלי.
היססתי מעט לפני שעניתי. "אמרתי לך."
"אוליביה," הוא אמר, קולו הבהיר לי שהוא לא קונה את החירטוטים שלי, ולמרות שלא היה קמצוץ של תוקפנות בקולו משום מה הרגשתי צורך להתגונן.
"בסדר. אז זה היה מה שאתה חושב שזה." הודיתי בלית ברירה. "מה אתה רוצה לעשות עכשיו? להגיד לי לא?" תקפתי את אחי הגדול, אפילו שלא התכוונתי ואני אפילו לא יודעת למה התפרצתי ככה. "אז אני כבר מספיק גדולה להחליט לבד גם בלי העזרה שלך."
הוא נראה מופתע מההתנפלות הלא צפויה שלי, הרים ידיים והעביר יד בשיערו השטני. "אני לא בא לרעתך, אול." הרגיע אותי. הרגשתי רע על כך שהתנפלתי עליו בזמן שהוא רק דאג. עד שהוא חזר הביתה הוא מקבל את הצד התוקפני שלי. "את יכולה לעשות מה שבא לך עם החבר שלך, אני רק רוצה לוודא שמייקל לא עושה שום דבר שאת לא רוצה." עיניו הרכות המשיכו להביט בשלי, וראיתי שהוא באמת לא בא לרעתי.
שון לא היה פה כמה חודשים טובים, ואולי הוא מציק לי בלי הפסקה, אבל לא הייתי מבקשת אח טוב יותר.
אני יודעת שאני יכולה לדבר איתו על הכל, אז גם אם אני לפעמים מתה לזרוק עליו משהו, אני עדיין תמיד אשמח שהוא אחי.
YOU ARE READING
עוד סיכוי לאהבה
Romanceספר ראשון בסדרת "סיכוי לאהבה", סיפורים של אוליביה ומייקל🫶🏼 *** "בזכותך נתתי עוד סיכוי לאהבה." אוליביה סולרסקי היא בחורה בת 17 שנשבעה שלא תתאהב שוב. הלב שלה עדיין שבור מהפרידה מאהבתה הראשונה, והרעיון של לתת אמון בבחו...
