בהפסקה ביום למחרת מייקל לקח את כולנו למקום הקבוע. אבל הפעם זה לא היה כדי לדבר על מה שקרה בשיעור, או סתם לרכל - מה שתמיד עשינו בדשא. זה היה כדי שהוא יספר להם שהוא עובר לניו יורק.
אף אחד לא ידע חוץ ממני, והרגשתי תחושה מוזרה על כך שאני יודעת מה הוא הולך להגיד והאחרים לא. כמו פצצה שאני היחידה שיודעת שעומדת להתפוצץ.
"אני צריך לספר לכם משהו." אמר מייקל והעביר את מבטו בין כולנו, הוא סיפר לי שהוא לחוץ להעביר את ההודעה הזאת לחבורה, ואני ידעתי שזה לא יהיה קל.
ג'ייסון הנהן ושילב את ידיו. "אתה גיי, נכון? תמיד חשדתי שאתה גיי." התפרץ, והעלה חיוך קל על שפתיו של מייקל.
"אויש, ג'ייסון, תסתום כבר." גלגלתי את עיני ופלטתי צחוק קל, וסטייסי ליד מלמלה משהו שאין לו גבולות.
"לא. אני לא גיי, ג'ייסון." מייקל הדגיש את שמו של חברו והמשיך, ועכשיו כאילו הפצצה התפוצצה המבט שלו העלים כל זכר לשעשוע מקודם. "זה רציני."
חיוך הסיפוק של ג'ייסון נעלם בין רגע וכולם הביטו במייקל במבט שואל.
"קרה משהו?" שאלה אשלי, היא הרימה את הראש בדאגה וכל תשומת הלב שלה ושל מאדי הופנתה אליו.
"כן." מייקל אמר ונשך את שפתיו, הכרתי את המבט על פניו, הוא ניסה למצוא את המילים להתחיל לספר להם.
ידיו התעסקו בדשא מתחתינו, תולשות כמה חתיכות מהאדמה וקורעות אותן לחתיכות קטנות יותר בזמן שכולם חיכו שידבר.
"אוליביה כבר יודעת. אני..." הוא זרק את חתיכות הדשא הקטנות הצידה, התמקד בנו במאה אחוז ולחץ בדמיוני על הכפתור שמפעיל את הפצצה. "אני עובר לניו יורק." הוא נשם עמוק, "לשנתיים."
"מה?" שאלו כולם בבת אחת. המבטים המופתעים שלהם הבהירו שהם לא קרובים לעכל.
מייקל לא הוציא עוד מילה ורק הנהן לאט.
ג'ייסון היה הראשון להגיב, והפעם לא היה שום שעשוע בקול שלו. "מייקל, אם אתה מזיין לנו תשכל אני נשבע לך שאני-"
"אני לא." קטע אותו מייקל, הוא פרע את השיער בכוח. "הלוואי שהייתי."
חשתי בשריפה שהתחילה להיווצר בעיניי. הדמעות החלו לעלות והרגשתי שאני עומדת לפרוץ בבכי בכל רגע. להיזכר בזה שמייקל עוזב בעוד פחות משבוע לא היה הדבר שהכי רציתי.
"אני... אני הולכת לשתות," מלמלתי כשהרגשתי שהדמעות עומדות להחליק החוצה בלי שום התראה. קמתי מהדשא בלי להסתכל לאחור או להגיב לסטייסי שקראה לי, ובהליכה מהירה הלכתי למאחורי מבנה י'.
כשכבר הייתי רחוקה מהם הדמעות התחילו לזלוג לבדן, הדחקתי את המחשבות על כמה בודדה אני אהיה בלי הקרבה של מייקל וניסיתי לא לחשוב על זה כרגע. אבל זה היה כאילו תקעו לי סכין בלב וציפו שאני לא אגסוס.
לא רציתי שהחברים שלי יראו אותי ככה.
YOU ARE READING
עוד סיכוי לאהבה
Любовные романыספר ראשון בסדרת "סיכוי לאהבה", סיפורים של אוליביה ומייקל🫶🏼 *** "בזכותך נתתי עוד סיכוי לאהבה." אוליביה סולרסקי היא בחורה בת 17 שנשבעה שלא תתאהב שוב. הלב שלה עדיין שבור מהפרידה מאהבתה הראשונה, והרעיון של לתת אמון בבחו...
