"אז... מייקל... נכון?" שון מלמל ותחב את מזלגו מלא האוכל לפיו, בוחן את החבר שלי ביסודיות כזו שהרגשתי רע בשביל מייקל.
מייקל הנהן ולגם מכוס המים שלו, וראיתי שאמא שלי דווקא מחבבת אותו.
שון סיים לאכול, וחשבתי מה הוא עומד לשאול את מייקל. הוא עדיין היה עם אותו המבט הבוחן שעטה מאז שמייקל הגיע, אבל אז הוא התחלף במבט קליל יותר.
אם הוא עושה לי פדיחות זה הסוף שלו.
עד עכשיו בארוחת הצהריים ההורים שלי שאלו שאלות רגילות, כמו איך הבית והבית ספר, אמא שלי כל פעם הציעה למייקל תוספת והוא סירב בנימוס. אבל שון? השאלות שלו יכולות להיות חסרות כל טאקט.
"הקרצייה מתנהגת אלייך יפה?" הוא החווה בראשו אליי בחיוך מתלוצץ. "או שאני אחנך אותה קצת?"
כמו שחשבתי, זה הסוף שלו.
שלחתי לו מבט זועף ממקומי בשולחן והוא גיחך, הכרתי כבר את הצד הזה שלו, ואליו אני לא בטוחה שהתגעגעתי.
"רק שאלתי." הוא התגונן, גלגלתי את עיניי והוריי צחקו.
אחרי כמה דקות נוספות מייקל ואני סיימנו לאכול. הודינו להוריי על האוכל, עזרנו לפנות את השולחן ומייקל ענה על עוד כמה שאלות, ולבסוף עלינו חזרה לחדר.
סגרתי אחריי את הדלת וצעדתי לשבת על מיטתי, ומייקל לידי. "אמרתי לך שהוא מציק." לגלגתי בגלגול עיניים, מייקל גיחך ונישק את שיערי קלות.
"הוא באמת דואג לך."
צליל הודעות הפציץ את הטלפון שלנו, כמו רצף של צלצולים מהירים. פתחנו את הטלפון וראינו שהחבורה רוצים להפגש, כולם בדקו אל מי אפשר ללכת.
"אפשר אצלי, יש לי בית ריק." הציע מייקל, הוא הקליד בקבוצת וואטסאפ וכולם הסכימו בשניות.
כמה דקות לאחר מכן מייקל ואני היינו מחוץ לדלת, הוא דפק בפעם השלישית בערך לאחר שלא היה מענה, כי מסתבר שהוא שכח מפתח אבל נזכר שאואן עוד לא עזב.
"נו מה?" רטן, בדיוק כשרציתי להציע שנלך למישהו אחר הדלת נפתחה ואואן עמד שם.
"כמה זמן לקח לך לפתוח?" התלונן מייקל ונכנס לביתו כשידו אוחזת בשלי, הסתרתי את החיוך כשחלפתי על פני אואן.
אואן מלמל משהו בתגובה ועלה למעלה, ומייקל ואני התכוונו לשבת על הספה בסלון שלו ולחכות לכולם אך דפיקה בדלת הדהדה בחלל ואילצה אותו לקום.
הוא העביר יד בשיערו וניגש אל הדלת, פתח אותה ושתי ההתאומות הגיחו פנימה.
כמה דקות לאחר מכן ג'ייסון וסטייסי הגיעו, התמקמנו על הספה, מייקל הביא קצת אוכל ואכלנו ודיברנו יחד.
שוחחנו על כל דבר אפשרי, צחקנו על כל הזמן שהיינו בקמפינג והעלו ניחושים למה יקרה בוילה, עשינו זאת במשך מעל לשעה וזה היה כיף כל כך.
YOU ARE READING
עוד סיכוי לאהבה
Romansספר ראשון בסדרת "סיכוי לאהבה", סיפורים של אוליביה ומייקל🫶🏼 *** "בזכותך נתתי עוד סיכוי לאהבה." אוליביה סולרסקי היא בחורה בת 17 שנשבעה שלא תתאהב שוב. הלב שלה עדיין שבור מהפרידה מאהבתה הראשונה, והרעיון של לתת אמון בבחו...
