פרק 34- מחשבות, בכי ושקרים :)

1.9K 106 43
                                        

איך אני אסתכל עליו בזמן שנהיה בוילה?

חשבתי בבכי כשאני עדיין עם בגד ים, ומחשבותיי היחידות הן על מה שקרה הרגע.
עדיין הייתי על הרצפה, והיבבות השקטות שלי היו הצליל היחידי בחדר הריק. הייתי ממוטטת נפשית ורגשית בגלל ליאו והרגשתי שאני עומדת להתעלף מרוב בכי.

ידית הדלת ירדה למטה והשמיעה רעש, אך לא נפתחה מפני שהייתה נעולה. קפצתי בבהלה ודמעותי גברו, כל רעש, צליל או תנועה הקפיצה אותי בחרדה ממחשבה שאולי זה ליאו. לא הצלחתי לנשום כרגיל, הנחתי את היד על הפה כדי לחסום את קול הבכי שלי מלצאת. לא רציתי לתת סימן שאני נמצאת כאן, למקרה שמי שנמצא מחוץ לדלת המפרידה הוא ליאו.

"אוליביה?" קולו המוכר של מייקל גרם לי לחזור לנשום רגיל, השתנקות של הקלה הרעידה אותי כשמחיתי את עיניי במהירות ולבשתי בחיפזון חולצה ומכנס רנדומליים שהיו על הרצפה.

"א... אני פותחת!" ניגשתי לדלת, למזלי קולי לא השאיר שום רמז לבכי שהיה קודם, למרות שהעיניים שלי בטוח היו נפוחות כל כך.
פתחתי את המנעול ונרגעתי לגמרי כשראיתי את מייקל עומד בפתח, עם הבגד ים שהלך איתו.

הוא סגר את הדלת אחריו ונכנס לחדר, "לא באת בסוף," הוא ציין במבט שואל, עיניו עברו עליי עד שננעצו בעיניי בדאגה. "למה בכית?" שאל והעביר את שיערי אל מאחורי אוזני, קפאתי במקום והכרחתי את עצמי לא להירתע מהמגע. הזכרתי לעצמי שזה מייקל שנוגע בי עכשיו ולא ליאו והנהנתי חלושות.

התיישבנו על המיטה והוא הסתכל עליי במבט שהבהיר שהוא עומד לשאול אותי מה קרה, לכן הקדמתי אותו.

הגלגלים בראש שלי פעלו במהירות עד שמצאתי תירוץ. "קיבלתי מחזור אז ממש כאב לי, לא מצאתי כדור. בגלל זה גם לא באתי לבריכה בסוף."

שקר.

הוא הסתכל עליי לרגע באותה הדאגה המוכרת בעיניו. "את רוצה שאני אביא לך... שוקולד, או משהו כזה? או כדור?"
אלוהים, מה עשיתי שזכיתי בו?

"אני בסדר, זה כבר יותר טוב."

זה לא היה נכון. לא הייתי בסדר, ונאלצתי לנשוך את השפה התחתונה שלי כדי לא לבכות.

לא סיפרתי עכשיו למייקל על מה שקרה כי מתתי מפחד. המחשבה על מה ליאו יעשה כשיגלה שסיפרתי שיתקה אותי מכל הבחינות, ולא משנה כמה חשבתי בראש איך להגיד את המילים המזעזעות האלה לא הצלחתי להגיע למצב שאני מספרת לו מה קרה.

עיניו של מייקל בחנו אותי שוב, והדאגה על פניו לעומת המבט המאיים של ליאו רק הציף בי בחזרה את כל מה שניסיתי לשכוח.
הרגשתי את האחיזה הכואבת של ליאו בידי, את עיניו הירוקות והמאיימות סוקרות את גופי ואת ידו מנסה להוריד ממני את הבגד ים, והרגשתי שאני עומדת לפרוץ בבכי.

"ילדה טובה."

"את לא רוצה לעשות קצת כיף?"

"אני חשבתי שזה ילך חלק אוליביה, לעזאזל, פאקינג תפסיקי להיאבק בזה, את תהני יותר ממני."

עוד סיכוי לאהבהWhere stories live. Discover now