עוד סיכוי לאהבה

פרק 20- השף מייקל :)

כמה רגעים לאחר מכן, הנחתי את מגש הפיצה על השולחן העגול בסלון ופתחתי אותו, ריח מגרה מילא את הבית כשסוף סוף היינו מוכנות לאכול אחרי הקטע שעשינו.

"חכו פה." אמרתי לפתע כשצץ רעיון בראשי, הלכתי למטבח, ובמגירה הראשונה מצאתי את מה שחיפשתי.
הדלקתי את הזיקוק והלכתי חזרה לסלון, סטייסי חייכה כשהבינה מה אני עושה וחיוכה התרחב כשתקעתי אותו על אחת הפיצות והתחלנו לשיר לה היום יום הולדת, אבל בגלל שה13 באוקטובר רק מחר החלפנו את זה למחר יום הולדת.

"קדימה לאכול!" הכריזה מאדי ולקחה משולש פיצה, וכולן אחריה, הטעם של הפיצה החמה בפה שלי היה אלוהי, וסיום מהמם ליום הזה.

"אה, וואי!" נזכרתי לפתע, והקול שלי הקפיץ את שלושתן, "שכחנו לספר לכן!"

"אה?" מאדי שאלה כשהפיצה הייתה בדרך לפיה, אשלי הייתה מעט מבולבלת גם היא וכשהסתכלתי על סטייסי היא לא הבינה על מה אני מדברת.

"רוברטו שכר לנו וילה לעוד שבוע." הכרזתי בקצרה, ההתרגשות השתחלה לקול שלי והייתי מלאת מרץ פתאום.

"מה?" אשלי העבירה את מבטה ממני אל סטייסי, מעט מבולבלת, אבל ההתרגשות לא הוסתרה במילים שלה.

"נו, לצילומים וכאלה." הסבירה סטייסי, אחרי שהבינה על מה אני מדברת ראיתי את הניצוץ חוזר לעיניה.

"איזה כיף לכן!" צווחה בהתלהבות מאדי, ידיה משתוללות באוויר. "לכמה זמן?"

"אנחנו עוד לא יודעות." משכתי בכתפיי ולקחתי ביס נוסף מהפיצה שלי. "כנראה כמה ימים."

לפני שהספקתי להגיד משהו נוסף, אשלי פערה את פיה.
"אני אצטרך לסבול לבד איתה?" היא עשתה פני סובלת, וזכתה לדחיקת מרפק מאחותה.

"שתקי, את סובלת אותי כבר מאז שנולדת."

כולנו צחקנו, ואז המשכנו לדבר, מין שיחת בנות כזו. דיברנו על הלימודים ועל ריכולים מעניינים מהבית ספר, סטייסי סיפרה שיש שמועה שאחד התלמידים מהשכבה שלנו הכניס מישהי להריון, ואנחנו מיד העלו רעיונות למי זאת יכולה להיות. אחר כך אשלי ומאדי דרשו מאיתנו לספר על מה שהן קראו לו "הרכילות הלוהטת", זאת אומרת - הדברים שמתפתחים עם מייקל וג'ייסון.

מפה לשם נפלט לי זה שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, וכולן פרצו בצרחות התלהבות, עד שכשעה מאוחר יותר כולן היו צריכות ללכת. ניקינו קצת את הסלון מהפיצה, ואז נשארתי לבד בבית, בשיעמום מוחלט.

החלטתי לסמס למייקל, כי זה היה הרעיון ההגיוני ביותר שעלה לי לראש.

אני: שף מייקל, העוגה לא תכין את עצמה, ואני לא מתכוונת לתת לך תירוץ להתחמק מהמשימה.

לא עברה דקה לפני שנשמע צפצוף מהטלפון שלי, מיהרתי לפתוח אותו.

מייקל: קיבלתי, שפית אוליביה. בדרך.