my Little Luna [1]

פרק 3

נ.מ נטלי:

ליאו חנה את הרכב בחניה של האחוזה המטורפת של משפחת בלייק, נחמד לחזור לכאן, מרגיש כאילו לא הייתי כאן שנים. נכנסו מהשער האחורי לגינה הגדולה בה כולם כבר היו, והיו שם הרבה אנשים -יותר ממה שחשבתי.
זהו יום ההולדת של גברת בלייק- אמא של ניק- הם עושים ברביקיו גדול והם הזמינו אותי ואת ליאו לחגוג איתה, גברת בלייק ראתה שנכנסו ופניה הוארו בשמחה והיא רצה אלינו "אני כל כך שמחה שהצלחתם להגיע," קראה בקולה הנרגש וישר חיבקה אותי "בטח שנבוא איך נפסס את יום ההולדת שלך גברת בלייק" עניתי בחיוך גדול "אויש," היא נתנה לי מכה קטנה על הכתף "מתי תקראי לי כבר ויויאן" צחקקתי קלות ואז היא פנתה לליאו " ליאושי תראה אותך כמה גדלת. והתנפחת," היא חיבקה ומיששה את שריריו "בטח כל הבנות רודפות אחריך." אמרה.
"את צודקת הן באמת רודפות אחריי" נאנחתי למשמע השחצנות בקולו, "יום הולדת שמח ויויאן" הגשתי לה את המתנה שלה, ואז לליאו נפל האסימון שהוא צריך להביא לה את זר הפרחים שהבאנו "אוי נו באמת," אמרה בהינף יד, "לא הייתם צריכים" אמרה ולפי הצחקוק בקולה- היינו צריכים.
  "קדימה בואו, כולם כבר פה והאוכל עוד רגע יהיה מוכן". 

התקדמנו אל עבר ההמון או יותר נכון ליאו התקדם אל ניק ואני הלכתי אחריו, ניק ישב בספות הנוי של הגינה ולידו אחיו הקטן ג'יימס.
"היי הגעתם!" ג'יימס שם לב אלינו ראשון וקם לחבק אותנו, אחרי שחיבק את אחי ניגש אליי וחיבק אותי חיבוק קטן.
אני מחבבת את ג'יימס למען האמת, הוא ההפך הגמור מאחיו הגדול גם באופי ובעיקר ביופי.
לג'יימס יש שיער חום בהיר ועיניים כחולות בעוד לניק יש שיער ברונטי ועיניים ירוקות - חומות.
ניק קם גם כן וחיבק את ליאו מן חיבוק גברי, אני בחיים לא אבין אותם. אותי כמובן הוא לא חיבק כי אנחנו עדיין לא בשלב הזה ביחסים, ואם לומר את האמת אני לא חושבת שאצליח לחבק את ניק בלי להיות אדומה יותר ממרק העגבניות של ויואן. מה שכן ניק אמר "היי לונה, טוב לראות אותך שוב".
אלוהים די כבר לנסות לבחון את הבריאות הנפשית שלי, די!!!
ליאו דפק פרצוף של 'מה לעזעזל' אבל לא הייחס לזה הרבה חשיבות, וטוב שכך כי לא הייתי יודעת מה לומר.
אחרי זה ישבנו קצת איתם בספות כי אנחנו באמת לא מכירים פה אף אחד חוץ מהם, ההורים שלהם ואולי איזו דודה אחת.
דיברתי עם ג'יימס וזה הרגיש ממש נוסטלגי, הוא בן גילי והוא משחק הוקי. דיברנו על החיים ובזמן שהוא סיפר לי על המשחק האחרון שלו, ראיתי שניק מגניב לעברנו מבטים בזמן שליאו חופר לו למה הוא צריך לקנות מכונית חדשה למרות ששלו בת פחות משנתיים. ניסיתי לא לייחס לזה כל כך הרבה חשיבות ובדיוק בזמן אמא של הבנים קראה לנו לאכול.

כולם התיישבו סביב השולחן, אכלנו , צחקנו, דיברנו ולאחר האוכל כולם התחלקו לקבוצות הגברים המבוגרים ישבו בספות הנוי עם בירה, הנשים עוד ישבו סביב השולחן המפונה והילדים ישבו על הדשא בקרבת מקום ושיחקו.
אני והבנים שיחקנו פינג-פונג, או יותר הבנים שיחקו ואני ניסיתי. היינו אחים נגד אחים, וג'יימס וניק הובילו בשלוש נקודות- להם היו שלוש נקודות לי ולליאו - אפס...
"וואי את ממש גרועה, תפסיקי לפספס את הכדור המסכן" ליאו קרא בתסכול אחרי שפספסתי את הכדור- שוב, והפסדנו- שוב.
"אל תצעק עליי אידיוט" אמרתי וחבטתי בראשו עם המטקה, "ליאו עזוב אותה, זה לא כאילו אתה טוב יותר" אמר ניק בהתגרות, צחקתי ואמרתי "רואה אתה גם גרוע אז תשתוק, לא בעיה שלי שאתה לא יודע להפסיד"
"תגידי מתי נהיית כל כך מעצבנת אחות קטנה?" שאל ליאו בזעזוע מדומה. בתגובה אני הרמתי פעם נוספת את המטקה באיום לחבוט בראש, ניק וג'יימס צחקו וליאו עיוות את פניו לאי שביעות רצון.
"אולי נחליף שותפים?" שאל כאשר קיווץ את עיניו בגלל השמש שעל פניו.
"כן מתאים לי ככה אוכל להיפטר ממך" אמרתי בחיוך גדול לכיוונו של ליאו "ג'יימס בוא לפה אתה איתי" קבע ליאו.
אוי לא, אוי לא, אוי לא, אם ג'יימס משחק עם ליאו זה אומר שאני צריכה לשחק עם ניק.
אלוהים למה היית חייב לתקוע אותי עם אח כזה, למה?!?!
התקדמתי לעברו של ניק כאילו זה בכלל לא מזיז לי שאנחנו הולכים לשחק ביחד עכשיו. "אל תדאגי לונה, אני אשחק בשביל שנינו".
גיחכתי "וואו כמה אצילי מצידך ניקולאס" אמרתי בגלגול עיניים, "בואי אני אלמד אותך בזריזות איך לשחק," אמר ולקח את ידי שהחזיקה במטקה והסביר לי בדיוק מה לעשות כשהכדור מגיע לכיווני, איך לכוון בשביל להפסיל אותם ובעיקר איך לכוון שהכדור יפגע בדיוק באמצע המצח של ליאו.
"אנחנו מוכנים!" צעק ניק, הסתכלתי על הפרופיל שלו ואלוהים הוא כל כך חתיך, הלסת המפוסלת והזיפים הקטנים שמעתרים אותה, הריסים הארוכים והעיניים הירוקות המהממות האלה. השיער נראה נעים להחריד וכל מה שאני רוצה זה להעביר את הידיים שלי בו, השפתיים המוצקות שנראות מחוספסות אך גם רכות ואני ממש רוצה לנשק אותו ולגלות מה הטעם שלו. ואז עברתי לצוואר, לכתפיים הרחבות והזרועות השריריות שורידים רבים וקעקועים מעטרים אותן.
פאק הוא כל כך סקסי.
"קדימה מתחילים!" צעקתו של ג'יימס העירה אותי מהבהייה והתחלנו במשחק.

למען האמת שהשיעור הקטן עם ניק השתלם לי מאוד, הצלחתי יותר ממה שהצלחתי עם ליאו, טוב פה יש לי שותף טוב וליאו גרוע, אבל עדיין הצלחתי הרבה יותר מהסיבובים הקודמים.
אני וניק ניצחנו אותם בהפרש של שתי נקודות.
בסוף הסיבוב האחרון נפלה עליי ההבנה שניצחנו והתחלתי לקפוץ בשמחה במקומי ולצעוק "ניצחתי אותך, ניצחתי אותך, ניצחנו אותכם!!" לעבר ליאו המובס שלפני שנייה צחק שאין לי כישורים.
"אל תזלזל באחותך יותר מדי ליאו, היא טובה יותר ממך" אמר ניק ואני חייכתי בגאווה לעבר המחמאה של ניק.
"במה היא טובה יותר ממני בדיוק? בלהרביץ לכדור עם מטקה מטופשת?"
"גם," ענה ניק "וגם בכל דבר אחר" המשיך וכרך את זרועו בחיבוק על כתפי.
"כל הכבוד לונה, אני גאה בך" אמר ניק בחיוך קטן והצמיד אותי אליו יותר.
לעזעזל, יש לו ריח ממש טוב וזה ממש נעים להיות בזרועותיו.
"טוב היה לי מורה ממש טוב" אמרתי בחיוך בהינו זה בזה עד שאימו של ניק קראה לנו לאכול מהעוגה.
ואני רק חשבתי על איך שהיום הזה היה יום  טוב , והכל בזכותו של ניק.