פרק 21

139 8 1
                                    

נ.מ נטלי:

כבר עבר חודש מאז חזרתי הביתה, חודש עמוס במבחנים לקראת סיום הסמסטר והיציאה לחופשת החגים. חודש שבו אני וניק לא הורדנו את הידיים אחד מהשנייה.
הסקס עם ניק הוא פשוט מדהים, אני לא יודעת מה הוא עושה לי אבל הוא גורם לי לראות כוכבים. אני מסוגלת לגמור רק ממבט קטן שלו או מלחישה באוזן.
אני סוג של עברתי לגור בביתו שלו ניק, טוב לא בדיוק עברתי אני פשוט נמצאת פה רוב הזמן וזה לא נראה כאילו זה מפריע לניק שאני פה, להפך הוא נהנה בחברתי.
והנה אני עכשיו ברכב בדרך לפגוש את וויל וסם מכיון שלא נפגשנו הרבה מאוד זמן עקב תקופות המבחנים וממש התגעגענו.

חניתי את הרכב ונכנסתי אל הבר הקבוע שלנו,  מחפשת בעיניי את חבריי ורואה את סם יושבת בשולחן הקבוע עם הטלפון בידה ומתכתבת בפרצוף חמוץ ועצבני.
ברגע שראתה אותי היא עזבה את הטלפון שלה ומתחה חיוך על פניה. "היי!" קראה וקמה לחבק אותי. "היי, מה קורה? למה הפרצוף החמוץ?" שאלתי והתיישבתי בכיסא שלידה, "תכף וויל יבוא ואספר לכם" אמרה והשתיקה את הטלפון שלה.
"היי בנות!" שמעתי את קולו של וויל מרחוק "מה נשמע?" שאל בעודו מתיישב בכיסא שמולי ומרים את ידו לקרוא למלצר.
"לסמי פה יש עניין שהיא בדיוק התכוונה לספר לנו עליו, נכון?" שאלתי ופניתי לחברתי.
המלצר לקח את ההזמנות שלנו וכאשר הוא הלך סם התחילה לספר לנו "זה ליאם," אמרה באנחה " לפני החטיפה שלך שילבו אותנו לעשות פרויקט סיום סמסטר ועקב הנסיבות נאלצנו להיפגש דיי הרבה. כפי שאתם יודעים אנחנו לא מסתדרים בכלל, ואני שונאת אותו אבל לאחרונה-" היא השתתקה ברגע שהמלצר הגיע והגיש לנו את המשקאות. היא לגמה מהמשקה הורוד כתום שלה והמשיכה, "לאחרונה הוא מבלבל אותי. בגלל שאנחנו נפגשים הרבה אז התקרבנו וגם המתח המיני נמצא, טוב האמת שגם שכבנו כמה פעמים, ואני פשוט מבולבלת מכל כך הרבה סיבות." היא אומרת ונושכת את שפתה בפרצוף נזהר אל עבר פנינו ההמומות של וויל ושלי.
היא נאנחה ושמה את ידיה על פניה.
"הוא גם נפגש עם אחותי, אביגייל, והיא אהבה אותו וגם הוא ממש מחבב אותה, הם מסתדרים נהדר."
"למה אני מרגיש שיש משהו שאת לא מספרת לנו?" שאל וויל בהרמת גבות ולגם מהבירה שלו.
"הוא הציע לי לצאת," ענתה מהר.
"מה?!" אני ו-וויל צעקנו באותו הזמן כשוויל כמעט נחנק מהמשקה שלו.
"כן. היה לנו רגע קצת אחרי שאת חזרת, ממש יום לפני שהגשנו את העבודה. הוא בא אליי הביתה וביקש ממני לצאת איתו. ואני לא ידעתי מה לענות לו." היא סיימה בלגימה אחת את המשקה וכבר ביקשה עוד אחד.
"את רוצה אותו?" שאלתי ברכות
"אני לא יודעת אוקיי? אני נמשכת אליו, והוא חמוד וגיליתי צד אחר בו בזמן הזה, ואם כמה שקשה לי להודות בזה  - הסקס מדהים. אבל... אבל אני יודעת שהוא לא השתנה. הוא עדיין הוא. ואני עדיין אני. ואני מפחדת שנפגע אחד בשני ושלא נסתדר." קולה רעד והיא נלחמה בדמעות. וויל ואני הסתכלנו זה על זו ולא ידענו מה להגיד.
סם וליאם שונאים אחד את השני מהרגע שבו התחילו את לימודי הרפואה שלהם. הם מתחרים על כל דבר ולא מסוגלים להיות באותו חדר בלי לריב ולהתווכח על כל דבר קטן לפחות חמש פעמים.
בערב.
העובדה שיש להם רגשות אחד כלפי השני מפתיעה אך אני גם מבינה את ההיסוס של סם לגבי העניין. מערכת היחסים שלהם יכולה להיות או אסון מהלך או הזוגיות הכי יפה שתראו בחייכם.
"אם לא תנסי לא תדעי," אמרתי לבסוף. "אני ראיתי אתכם כמה פעמים בקמפוס השבוע, הוא הולך אחרייך לכל מקום כמו כלבלב מאוהב עם עיניים נוצצות. כחי את הסיכון, אני חושבת שזה שווה את זה".
"האמת, אני חשבתי שאתם צריכים להיות זוג מהרגע הראשון שנפגשתם. ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שתבינו שהשנאה בניכם היא הסוואה של אהבה שלא ידעתם שקיימת." אמר וויל וחייך אליה חיוך מתנצל כאשר היא נעצה בו את עיניה.

my Little Luna [1]Where stories live. Discover now