פרק 11

177 10 0
                                    

נ.מ נטלי:

פקחתי את עיניי מנסה להתרגל לקרני השמש, הסתכלתי מסביבי מנסה להבין איפה אני כי המיטה הנוחה עם המצעים השחורים ממש לא שלי, וכך גם השידות, הכורסא השחורה, והטלוויזיה הגדולה.
אירועי אמש התחילו לעלות לראשי ונפלה עליי ההבנה שאני בביתו של ניק.
חיוך גדול ומטופש עלה על פניי לנוכח הזיכרונות.
אני גמרתי כמו שלא גמרתי מעולם וזה היה רק בזכות הפה והאצבעות שלו.
מה יקרה שהזין שלו יהיה בתוכי?

הסתובבתי לכיון השני אך ניק לא היה שם.
הסתכלתי על השעון ו- וואו השעה תשע וחציהבבוקר.
זה ממש מאוחר- לפחות בשבילי, אני לא נוהגת לקום מאוחר כל כך. אולי רק בסופי שבוע.
ישנתי ממש טוב עם ניק.
קמתי מהמיטה והלכתי לחדר האמבטיה שהיה בחדר.
ראיתי על השיש חבילה חדשה של מברשת שיניים והבנתי שניק שם לי אותה פה.
שטפתי את פניי וצחצחתי את שיניי ואז יצאתי מהחדר בשביל לראות איפה ניק.
יצאתי למסדרון וככל שהתקרבתי יותר אל הסלון הרחתי ריח טוב של אוכל, ואז הבטן שלי התחילה לקרקר.

התקדמתי למטבח וראיתי את ניק עומד בגבו אליי- ללא חולצה - שרק מכנסי טרנינג שחורים על מותניו, מבשל משהו.
פאק הגבר הזה כל כך סקסי.
התקרבתי אליו יותר וחיבקתי אותו מאחור, הרגשתי את הקוביות שלו תחת ידיי ואת שריריו מתקשים לנוכח מגעי.
הוא הסתובב אליי הצמיד אותי קרוב אליו וחיבק אותי חזרה.
"בוקר טוב לונה שלי" הוא אמר ונתן לי נשיקה עם הראש.
"בוקר טוב," מלמלתי לעורו החם והנעים.
"אתה יודע לבשל?" שאלתי והרמתי את ראשי מחזהו.
הוא משך מכתפיו, "רק את הדברים הבסיסיים. את מבשלת יותר טוב ממני" הוא אמר והצמיד את מצחנו.
שמענו משהו נשרף והזזנו את מבטנו לכיוון הגז, "אוי, אוי, אוי," מלמל ניק והתנתק ממני, עבר לטפל בביצים המקושקשות שכמעט נשרפו.
התחלתי לצחוק והתיישבתי על הכיסא הבר של האי במטבח, מסתכלת על שריריי גבו של ניק זזים עם כל תנועה.

"את רוצה קפה?" שאל אותי ואני המהמתי לחיוב.
הוא הביא לי ספל עם קפה ונשק ללחי.
הוא המשיך להכין את ארוחת הבוקר ואני המשכתי להסתכל עליו בעודי שותה את הקפה.
"אני עד כדי כך מעניין שאת מסתכלת עליי מאז שנכנסת למטבח?" הוא הוציא צלחות מן הארון למעלה בעודו שואל אותי.
הנהנתי ואז נזכרתי שהוא לא רואה אותי אז אמרתי, "אתה נראה טוב שאתה מבשל"
יכולותי לראות את שריריו מתנפחים בגאווה.
הוא הגיש לכל אחד מאיתנו צלחת עם ביצה מקושקשת, בייקון וסלט ירקות חתוך, עם צנימים.
"תודה," אמרתי לעברו בחיוך והוא חייך בחזרה.
התחלנו לאכול ודיברנו תוך כדי.
"אתה לא צריך ללכת לעבוד?" שאלתי אותו בעודי מסתכלת על השעון ורואה שכבר עשר ואני יודעת שניק הולך לעבודה בשעות המוקדמות של הבוקר.
"העבודה יכולה לחכות," הוא אמר ולגם מספל הקפה שלו.
"אני מעדיף לבלות את הבוקר איתך."
הסתכלנו זה לזה בעיניים למשך כמה זמן עד ששברתי את השתיקה שאמרתי, "אתה יודע עוד לא קיבלתי את נשיקה הבוקר טוב שלי,"
"מה?" הוא אמר בהפתעה מזויפת,
"איך דבר כזה יכול לקרות?"
"אני לא יודעת," אמרתי בעודי צוחקת מתגובתו "חבר שלי חוצפן, הוא לא נתן לי נשיקה"
"מי זה חבר שלך? איך הוא יכול להשאיר בחורה יפה כזאת בלי לתת לה נשיקת בוקר טוב?" אמר בעודו מקיף את האי כדי שיוכל להגיע אליי.
הוא עמד לידי ואני הסתובבתי בכיסאי אליו.
"ניקולאס בלייק, מוכר לך?"
"מכיר, הוא בן זונה לא קטן. איך הוא יכול לשכוח לנשק שפתיים כל כך יפות ומתוקות?"
משכתי את כתפיי וצחקקתי.
"את רוצה שאני אנשק אותך?" שאל בעודו מתקרב אל פניי.
הנדתי בראשי לשלילה והרחקתי את ראשי.
"רק ניק יכול לנשק אותי. לא אף אחד אחר" אמרתי בקביעה משלבת את ידיי על חזהי.
"יופי," ניק לחש והזיז את שיערי מפני "כי אני בטוח שאם מישהו היה נוגע בך, הוא היה הורג אותו". הוא הסתכל בעיניי.
"אז אתה יכול לקרוא לניקולאס שיבוא לנשק אותי כבר" אמרתי מורידה את ידיי מחזהי.
הוא הנהן בראשו, והסתובב במקומו סביב עצמו.
ואז תפס בשני צידי פני בדרמטיות ואני קפצתי במקומי בבהלה מהתנועה הפתאומית.

my Little Luna [1]Where stories live. Discover now