my Little Luna [1]

פרק 4

נ.מ ניק:

נעלי העור היוקרתיים האיטלקיים שאני נועל מקישים על רצפת הפורצלן במרתף העינויים שלי כאשר אני צועד לכיוון החדר בו יושב מישהו שהעסקתי שבגד בנו לטובת האויבים.
אני נכנס אל החדר ואני רואה אותו יושב קשור על הכיסא עם בד על הפה , דם, ופצעים.
הבחורים שלי עשו עבודה טובה מאוד.
ביקשתי שיכניסו לחדר שולחן קטן וכיסא נוסף כדי שאוכל לשבת ו'לדבר' איתו כמו שצריך.
אני מתיישב על הכיסא בצד השני של השולחן וזורק את התיקייה שבידי על השולחן באחת.
אני בוחן אותו את הפצעים שלו, את שפת הגוף שלו. אני רואה שהוא מפחד הוא הבין שהלך אליו, החטיפו לו הרבה הוא פה כבר יומיים הוא לא קיבל אוכל קיבל אולי שני שלוקים של מים בכל יום אז הוא מותש וגם אני פה- הבוס, וכשאני מתערב בדברים סימן שזה חמור, ושאני עצבני, ממש.

סימנתי עם ידי לפיטר- העוזר שלי וחבר ותיק של המשפחה- להוריד את הבד מפיו של האיש. בשנייה שהורדנו לו את הבד הוא התחיל עם התחנונים, "בבקשה תשחרר אותי אני לא אגיד כלום, אני אברח מהארץ אני לא אצור קשר עם אף אחד גם לא עם משפחתי בבקשה." הוא התחיל לבכות. הוא ממש פתטי, זה מי שהיריבים שלי שלחו בשביל לרגל הוא מגוחך והוא ילד. "בבקשה תשחרר אותי ניקולאס בבקשה אנ-" עצרתי אותו עם ידי.
אני לא כאן בשביל לשמוע את ההתייפחות שלו ובטח שלא לשחרר אותו אני פה לקבל תשובות ואז להרוג אותו- אני לא פאקינג משחק משחקים.

"קודם כל אני לא ניקולאס בשבילך, אני מר בלייק, תקרא שוב בשמי הפרטי כאילו אנחנו חברים- תקבל כדור בין העיניים.
דבר שני לא אכפת לי מה תעשה אם אשחרר אותך כי אני לא אשחרר אותך" חייכתי חיוך מעוות והתיישרתי בכיסאי .
"אבל בגלל שאני במצב רוח טוב היום בוא נעשה עסקה ככל שאתה תענה על יותר שאלו ככה הסיכוי שלך לצאת מפה גדול יותר דיל?" הוא הנהן במהירות ובלע את רוקו בכבידות.
כמובן שאני ממד לא מתכוון לשחרר אותו ברגע שאקבל את כל מה שאצטרך הוא ימות.
אף אחד לא בוגד בי ויוצא מזה בשלום יש לי אפס סבלנות לדברים האלה. אתם יכולים לקרוא לי פסיכופת, רשע, סדיסט ודפוק- וזה נכון אני באמת פסיכופת, רשע, סדיסט ודפוק שאוהב דם אבל לא אכפת לי אני אוהב להיות כזה.

"נתחיל בשאלות הקלות," אמרתי ופתחתי את התיקייה של הבחור.

                                             ~~

נכנסתי אל הרכב אחריי שעתיים של חקירות, לעזעזל היה קשה להוציא מידע מהילד הזה למרות העסקה. אחרי שהוראתי לאנשי להרוג אותו ולשרוף אותו הייתי צריך ללכת למשרד בקזינו. אומנם יש לי את העסק השחור מהצד בו התעסקתי בשעות האחרונות אבל יש לי גן ברים, מועדונים, מסעדות, בניינים וקניונים לנהל.
קיבלתי הודעה והסתכלתי ממי זה, ליאו.

ליאו: אתה בא לראות את המשחק של אחיך איתי.
אני: יש לי ברירה?
ליאו: הממממ לא ממש
ליאו: תבוא בזמן, אני לא אחכה לך!
שלחתי לו סמיילי מגלגל עיניים וסגרתי את הטלפון.