my Little Luna [1]

פרק 18

נ.מ ניק:

אנחנו במפקדה שלי בניו יורק.
לפני שלוש וחצי שעות גילינו איפה לונה נמצאת ובמהלך הנסיעה לפה תיכננו את התכנית.
לא היה לי מספיק  זמן לזמן את המטוס הפרטי, אז יכול להיות שעברתי על כמה חוקי תנועה אבל ברצינות שלא אכפת לי.
אני משתגע, מעולם לא הייתי לחוץ לפני פעולה. זה יכול להיות הצלחה מסחררת או כישלון מוחלט.
אנחנו חייבים להיות שקטים כי הם יכולים לחסל אותה בשנייה ואני מודה על כל שנייה שהם עוד לא עשו את זה.

"מהרגע שאני מפיל את המערכת אתם חייבים להיות מאוד זריזים ולהגיע אליה. אני אהיה עדיין מחובר ומודע לכל תנועה ואזהיר אתכם לפני." אמר וויל וכולנו הנהנו לעברו.
"מהרגע שוויל נותן לנו אישור אנחנו נכנסים. היחידה של ליאו נכנסים מהכניסה האחורית ושלי נכנסים מהקדמית.
תעשו את זה זריז ומהיר, לא לפחד לירות באויב אבל את רוברט אני רוצה חי. מובן?" כולם מהנהנים באישור.
אני מכוון בראשי לכל החיילים לצאת מהחדר.
"ג'יימס אתה עם וויל בוואן" אמרתי ו-וויל מיד התערב "אם אתה מפריע לי הרגל שלך לא תהיה היחידה ששבורה בגוף שלך, " הזהיר וויל ויצא מהחדר כדי להכין הכל בוואן.
ג'יימס גיחך וקם מהכיסא עם הקביים, מנסה לעמוד בקצב של וויל "חכה לי!" קרא וטרק את הדלת.
"סם אני יודע שאת רוצה לבוא אבל אני לא יכול לתת לך להסתכן, תהיה פה ותחכי עם פיטר, ברגע שנביא את נטלי היא תצטרך עזרה ראשונה יש פה כל מה שאת צריכה"  היא הייתה נראת לא מרוצה אבל היא לא הגיבה מלבד גלגול עיניים.
מבטו של ליאו הצטלב בשלי ושקט רועם השתרר בחדר.
ניתקתי את מבטי ראשון, ובלעתי את רוקי.
אני לא אוהב את הנתק שיש בנינו, אנחנו החברים הכי טובים שמונה עשרה שנים ואני מרגיש את הכעס והאכזבה שלו עד אליי.
"יוצאים," אמרתי ויצאתי מהחדר.

לקחתי את חגורת הנשק שלי ויצאתי לבחוץ.
החיילים כבר ברכבים וגם אני נכנס לרכב הקבוצה שלי.
"זה עובד?" שמעתי את קולו של ג'יימס באוזני בזמן שחיברתי את המשתק לנשק שלי.
"כן זה עובד" שמעתי את וויל עונה לו.
"אני לא חושב" ג'יימס אמר, "זה עובד" אמרתי להם כדי שיפסיקו להתווכח.
"וויל אפשר לצאת?"
"כן אני מתחיל עכשיו" ענה וסימנתי לנהג לצאת לדרך.

"וויל אנחנו כמעט שם הצלחת?" שמעתי את ליאו שואל, היה שקט למשך שנייה ואז הוא ענה "יש לכם שבע דקות מהרגע שאני לוחץ על הכפתור. אתם מוכנים?"
"כן"
"כן" ענינו באותו הזמן, "בהצלחה" אמר וויל וזה היה סימן שלנו לצאת.
יצאתי מהרכב ראשון ואחריי החיילים, בעטתי בדלת והיא נפתחה במכה.
סימנתי לחיילים להתפצל ולשלוש לבוא אחריי, התקדמנו במהירות ערניים לכל תזוזה.
"ניק, תפנה ימינה במסדרון יש שם שלושה חיילים תנטרל אותם" שמעתי את וויל ועשיתי כדבריו.
יריתי שלושה כדורים לכל אחד בראשו והמשכתי להתקדם.
"ניק מאחוריך!" צעק ג'יימס והתחילו יריות.
חמישה חיילים של רוברט יורים לכיוונינו. הסתתרתי מאחריי הקיר, נותן להם לשחרר קיטור, לאחר שהם הפסיקו הוצאתי רימון עשן וזרקתי לעברם, יריתי לאיפה שהיו קודם לכן מקווה לפגוע והולך, המשכנו להתקדם ירינו בעוד כמה חיילים אבל לעזעזל איפה החדר המזויין הזה?!
המקום הזה כמו מבוך.