my Little Luna [1]

פרק 9

נ.מ נטלי:

יש לי היום מבחן.
כן חרא אני יודעת, אז כרגע אני יושבת בכיתה באוניברסיטה שבה אני עושה את התואר. זו תקופת מבחנים עכשיו לפני סיום הסמסטר הראשון ככה שאני צריכה לבוא לקמפוס לפחות שלוש פעמים בשבוע.

המורה המשגיחה מפחידה אותי קצת.
בדרך כלל מורים שמשגיחים במבחנים מתעסקים בטלפון, קוראים, אוכלים ולא מתייחסים אבל זאת- היא יושבת זקופה מאחורי הכיסא שלה, פעורת עיניים שהיא ניסתה לאפר בעיפרון כחול מזעזע שיצא עקום. יותר מדי סומק והרבה מאוד גושים במסקרה.
מי הרשה לך לצאת ככה מהבית?!
האצבעות שלה שלובות זו לו וידיה מונחות על השולחן והיא מזיזה את ראשה בין כל הכיתה לראות אם מישהו מעתיק או לא.
פאקינג מטרידנית.

סיימתי את המבחן - סוף סוף - ובדקתי את הטלפון בשביל לראות אם מישהו חיפש אותי.
היו כמה הודעות מליאו, סמי שלחה סרטון מצחיק בקבוצה שלנו עם וויל והיה גם הודעה ממספר לא מזוהה. פתחתי אותה וקראתי.

היום בשמונה אני בא לאסוף אותך לדייט שלנו,
תתלבשי יפה, למרות שאת תמיד יפה.
מחכה לפגוש אותך לונה שלי.

אה זה ניק. חייכתי לעצמי.
פאק זה ניק!
אוקיי קודם כל איך הוא השיג את המספר שלי ושנית, מה לעזעזל?!?
הוא לא יכול פשוט לקבוע דייט בלי לשאול אותי.
וגם, לא התראינו שבועיים מה לעזעזל?!
לא הגבתי להודעה, לא ידעתי מה להגיב.
אז אני מניחה שהוא יראה שקראתי ויקח את זה לחיוב. למרות שגם אם הייתי מוחה הוא כנראה היה מושך אותי מהשיערות.

הלכתי לקבוצה שלי של וויל וסם וכתבתי להם הודעה.

אני: סמי הסרטון ששלחת קורע אבל אני במשבר ואני צריכה עזרה.
של שניכם!
סמי: מה קרה??
אני: יש לי דייט היום עם ניק.
ואין לי שום דבר ללבוש!
וויל: עשר דקות בקניון.

עשר דקות אחר כך שלושתנו התייצבנו בכניסת הקניון.
"אומייגאד, אומייגאד, אומייגאד" קפצה סמי בהתרגשות ומחאה כפיים.
"אתם יוצאים לדייט, אתם יוצאים לדייט. אמרתי לך שזה יקרה אני אמרתי, אמרתי, אמרתי"
היא המשיכה לצהול ו-וויל גיחך לנוכח טיפשותה.
"טוב השעה עכשיו," סם הסתכלה בשעון ובדקה מה השעה "שלוש וחצי בצהריים יש לנו שעתיים למצוא לך לוק ואז לארגן אותך. קדימה קדימה אין זמן לבזבז" היא אמרה ומשכה אותנו לבפנים.
בשעה וחצי האחרונה הסתובבנו בכל הקניון בשביל למצוא את הלוק מושלם.
שלושתנו נכנסו לאחד מבתי הקפה בשביל שנוכל לדבר קצת.
התחלנו לדבר על לימודים ומבחנים כולנו עמוסים אבל הנה אנחנו כאן, מחפשים לי לוק לדייט עם הקראש ילדות שלי.
לא יכולתי לבקש חברים טובים יותר.
מיד אחרי שוויל ואני מדברים הגיע התור של סם. היא דיברה על המלגה שקיבלה, ועל הקושי בלימודי רפואה.
"ומה עם ליאם...?" שאל וויל את סם בהתעניינות כאשר מניח את ידו על השולחן וכף ידו מתחת לסנטרו, מפנה את כל צומת ליבו לסם שיושבת מולו.
היא גילגלה עיניים ואמרה "אין כלום, תפסיק לחפור כל הזמן"
"אני מרגישה שאני מפספסת פה משהו" אמרתי, מצרה את עיניי בחשד.
"את לא מפספסת כלום נט, אני מבטיחה"
"הם התנשקו" אמר וויל- קוטע את סם.
פערתי את ולקחתי נשימה חדה.
"סמנתה קליין!" קראתי אליה "איך לא סיפרת לי דבר כזה?!"
"בגלל שזה לא משהו חשוב! זאת הייתה נשיקה קטנה ברגע של שיכרות" היא אמרה בהתגוננות.
"אויש נו באמת," קרא וויל "לא היה בזה שום דבר קטן. אתם פאקינג בלעתם אחד את השני"
"סם!" קראתי אליה
"אני הייתי שם ראיתי הכל" וויל רק מחמם אותי יותר.
"כדאי לכם לספר לי הכל עכשיו! מה, איפה, מתי, למה וכמה"
"אוקיי אוקיי רק אל תהרגי אותי," אמרה סם והתחילה לספר לי הכל.
"זוכרת את המסיבה הזאת לפני בערך שבועיים שוויל ואני הלכנו ואת לא יכלת לבוא?" היא שואלת אותי ואני הנהנתי לחיוב.
"אז הוא היה שם וכמו תמיד הוא וסם רבו ותווכחו" וויל המשיך אותה.
"אז שיחקנו משחק והוא איתגר אותי במשהו אני לא בדיוק זוכרת על מה כי הייתי שיכורה, ופשוט התנשקנו. לא קרה כלום מעבר לזה- וגם לא יהיה" היא ירה לעבר וויל עם האצבע המורה שלה שהוא בא למחות.
"נט אני לא צוחק, הם התנשקו בערך חמש דקות ברציפות. הם אכלו זה את זה"
"נו אתה מגזים" היא רטנה
"לא, אני לא"
"נו, אבל איך היה, הוא מנשק טוב?" שאלתי.
"יאמר לזכותו הוא מנשק טוב," היא אמרה את זה כאילו זה לא חשוב. אבל זה מאוד חשוב.
"אבל זהו. זו הייתה טעות שלא תחזור על עצמה אז אל תצפו לזה" היא אמרה ומעבירה את את אצבעה בין שנינו.
וויל ואני חלקנו מבט אבל לא אמרנו עוד מילה בנושא.