my Little Luna [1]

פרק 7

נ.מ נטלי:

אני ברכב של ניק, בדרך לנמל אחרי הדרמה שהייתה בחנות.
אני מובטלת עכשיו, אני אצטרך למצוא עבודה חדשה אני אמנם רוצה לפתוח מותג משל עצמי אבל אני צריכה לחסוך עוד כסף.

חוץ מזה אם לומר את האמת, אני לא ממש עצובה מזה שאיבדתי את העבודה הזאת, במילא היא לא הייתה העבודה הכי טובה בעולם ואולי עכשיו אוכל לעבוד במגזין אופנה או משהו כזה או אחר.
ככה תהיה לי דלת לפתיחת מותג משלי.

ניק גאה בי.
גם אני גאה בעצמי, לכלבה הזאת יש פאקינג בעיות. חוץ מזה מאיפה היא רוצה שאני אשיג לה אדום בקבוק?!
ומה ההבדל בין אדום בקבוק לדם?!
בנוסף נפטרתי מהמנהל המחורבן שהיה לי, סך הכל טוב.
זה מרגיש שיש לי יותר יתרונות מחסרונות מהפיטורים האלה.

ניק החנה את הרכב בחניה של הנמל ויצא מן האוטו. באתי לצאת גם אבל ניק הספיק להגיע לדלת שלי לפני ופתח לי אותה.
"תודה," אמרתי בביישנות והסמקתי.
זה כל כך מביך...
"רגע, חכה שנייה"
הורדתי את הבלייזר של המדים והשארתי אותו באוטו. הרמתי מעט את החצאית שלי כי היא ארוכה מדי ואני נראת כמו דודה.
פתחתי שני כפתורים בחולצה המכופתרת, מה שיוצר מחשוף קטן ומקנה לי מראה סקסי - אני בכלל לא מנסה לפתות בעזרתו את ניק ממש, ממש לא. אולי רק קצת.
סידרתי את עצמי בחלון של הרכב והסתובבתי אל ניק שחיכה עד שאסיים.
"תסגרי כפתור אחד" ניק אמר לי שגבותיו מקווצות והמשקפיים שלו מסתירים לי את עיניו.
"למה? זה לא כזה חשוף,"
"בשבילי זה חשוף, ואני לא מעוניין שכולם יסתכלו עלייך. אה ותורידי קצת את חצאית זה קצר מדי" הוא אמר ברצינות. התחלתי לצחוק, כאילו ממש לצחוק בקול רם ושנירגעתי עניתי לו, " אויש נו באמת, המחשוף הזה לא עמוק מדי וזה לא שיש לי חזה גדול בשביל שימשוך יותר מדי צומת לב ולגבי החצאית היא באורך המושלם והיא לא חושפת את הישבן שלי או יותר מדי מהרגליים שלי" החצאית מורמת קצת אחרי ברכיי, לא משהו קיצוני.
אנחה כבדה מיואשת יצאה מפיו, עצבעותיו היו על גשר אפו כשמלמל "את עוד תהרגי אותי בגלל היופי הזה שלך", הוא דיבר ממש בשקט כך שבקושי היה אפשר לשמוע אותו אך עדיין שמעתי.

התחלנו ללכת לכיון הנמל.
כשהגענו אל החניות שבנמל ניק שאל אותי לאן אני רוצה ללכת קודם "קודם כל צריך להתחיל בקפה, אני ממש צריכה אותו" עניתי לשאלתו.
התחלנו ללכת לכיון בית הקפה, הזמנו את מה שרצינו והמשכנו לטייל בנמל, הייתה רוח נעימה וזה הרגיע את עצביי מאירועי קודם.

הסתכלתי על ניק שלגם מהקפה שלו, הפרופיל שלו כל כך יפה והוא נראה כל כך סקסי עם המשקפיים שעל עיניו, השעון היקר שעל ידו, החליפה היקרה ושיערו המהמם.
הוא לקח עוד לגימה מה קפה ועיוותתי את פניי בהבעה גועל .
"איך אתה מסוגל לשתות קפה שחור? ועוד חזק כל כך ובלי סוכר?" שאלתי בסקרנות.
הוא העביר את מבטו אליי והוא גיחך לנוכח ההבעה שעוד נמצאת על פניי.
הוא משך בכתפיו, "מתרגלים," זה כל מה שהוא אמר והמשיך ללגום מהקפה.
לא שאלתי יותר על הקפה המגעיל שלו, אין לי זכות לשפוט אותו. אבל אין סיכוי שאני אשתה קפה כזה, רק הריח גורם לי לרצות להקיא.