my Little Luna [1]

פרק 16

נ.מ ניק:

חזרתי לבריכה איפה שהחברים שלי, ליאו ראה אותי וניגש אליי, "אחי איפה היית? פספסת את ג'ק וג'סיקה בולעים אחד את השני" אמר בהתרגשות שבקבוק בירה בידו.
"הייתה לי שיחת טלפון חשובה" הוא גלגל את עיניו והמשיך לספר לי על מה שקרה לפני שהלכתי. אבל לא הייתי מרוכז הייתי מרוכז בדלת, מחכה לרגע שהלונה היפה שלי תכנס בדלת ואני אהיה רגוע.
מה שהיה עכשיו בחדר היה הלא סקס הכי טוב שהיא לי בחיים.
לעזעזל עם הפה המתוק הזה שלה.
ושהיא התעקשה שאני אגמור לה בתוך הפה ואחר כך היא בלעה את הכל, היה הדבר הכי סקסי בעולם.
כבר כמה פעמים באתי להגיד לה שאני אוהב אותה, אבל כל פעם משהו או יותר נכון מישהו הפריע לי.
אני באמת אוהב אותה. וזה מוזר כי אף פעם לא אהבתי מישהי מבחינה רומנטית, רק היא.
זו תמיד תהיה היא.

אריקה הגיחה משום מקום מתחילה עם השאלות המפגרות שלה והנגיעות המציקות שלה.
אף פעם לא סבלתי את אריקה, ועצם זה שהיא נוגעת בי שהאישה שלי שני מטרים ממנה ובכלל, עצם זה שהיא נוגעת בי ככה מעצבן אותי.
יש לה מזל שאני מכבד נשים אחרת ממזמן הייתי יורה לה כדור בין העיניים.
הזזתי אותה ממני, מסמן לליאו לעזרה והוא ומנסה בכל יכולתו לעזור לי.
אבל כמו ליאו הוא טוב בלרמוס אנשים רק בבית משפט.
הם התחילו לריב על משהו אבל בכלל לא הקשבתי, צומת ליבי הופנתה רק לדלת.
הסתכלתי על השעון בטלפון שלי, עברו כבר עשר דקות מאז שחזרתי לפה. היא הייתה צריכה כבר לבוא, הסתכלתי על החברים שלה שמדברים בניהם עם מבט מודאג.
סמנתה הסתכלה עליי והביטה בי במבט דואג, אני משער שבגלל נטלי כי היא הייתה צריכה להיות פה ממזמן.
החזרתי לה במבט שלא יודע והחזרתי את מבטי לדלת.

הסתכלתי בטלפון לראות אולי היא שלחה לי הודעה שהיא בשירותים אבל שום דבר. החלטתי לשלוח לה הודעה אבל לפני שהספקתי ליאו קטע אותי - שוב.
"אחי מה יש לך? אתה נראה לחוץ" אני ונטלי תכננו לספר לליאו היום עלינו, אני צריך לחכות לה אבל עדיף שאני אכין אותו ואז שנטלי תבוא היא תעזור לי להמשיך.
אני לא רוצה שהוא יכעס עליה עדיף שיכעס עליי.
"ליאו, אתה יודע שאתה כמו אחי ושאני מכבד אותך כמו שאני לא מכבד בערך... אף אחד. אבל לפעמים.." חיפשתי את המילים כדי שהוא יבין מה אני מנסה להגיד אבל לעזעזל, זה קשה יותר משחשבתי.
"לפעמים קורים דברים. דברים טובים. וזה לא בשליטתנו. לפעמים פשוט צריך לתת לזה לקר-" רעש חזק מלמעלה עצר אותי ולא הבנתי מה קרה.
המקום בנוי מבטון, לא אמורים לשמוע שום דבר אלא אם כן משהו גדול וחזק נופל ונשבר.

פאק נטלי.

קמתי בריצה לכיון הדלת וליאו אחריי, לא מבין מה קורה.
הגעתי לקומה העליונה, בסלון אין שום דבר. הלכתי לכיוון המטבח עצרתי בכניסה, העציץ הגדול שהיה בכניסה למטבח נפל ונשבר. "לונה!" צעקתי ונכנסתי למטבח, על הרצפה היו השמלה והטלפון שלה, זרוקים ככה סתם.
אין מצב שנטלי תזרוק את הדברים שלה ככה.
יצאתי מהמטבח ורצתי למדרגות לקומה השנייה, "לונה!" צעקתי שוב אבל היא לא עונה.
איפה היא לעזעזל?!
"נטלי!" קראתי, נכנס לחדר שהיינו בו קודם אבל שום דבר, אין פה אף אחד.
נכנסתי לחדר המקלחת שבחדר, אבל גם שם אין אף אחד.
"מה לעזעזל קורה פה ניק? איפה אחותי?!" שאל אותי ליאו אבל לעזעזל לא ידעתי מה לענות לו, אני לא יודע.
הסתכלתי עליו במבט מיוסר ויצאתי מהחדר לכיוון הסלון.
וויל וסם כבר היו שם נראים מודאגים ולחוצים. "איפה היא?" שאלה סם "היא הייתה איתך אבל לא חזרה. לאן לעזעזל היא נעלמה ולמה הטלפון והבגדים שלה זרוקים ככה?" שאל וויל.
"מה זאת אומרת היא הייתה איתך?!" שאל או יותר נכון צעק עליי ליאו.
התעלמתי מהם והלכתי לכיוון המשרד של אבא שלי, הם בעקבותיי.
התיישבתי בכיסא ופתחתי את התוכנה של מצלמות ההבטחה בבית.