my Little Luna [1]

פרק 8

נ.מ נטלי:

עבר שבוע מאז שראיתי או שמעתי מניק.
ואם לומר את האמת אני די התגעגעתי אליו.
אני, וויל וסם יושבים כרגע בספה בבית של סם, בדיוק סיפרתי להם כל מה שקרה ביומיים האחרונים. השיחה שהייתה לי ולניק בבר, הפיטורים, מה קרה עם ניק בתא המדידה בחנות והנשיקה בלחי ברכב מול ביתי.

הם יושבים מולי על הספה בפה פעור, ועיניים פעורות. "אחותי, אם עכשיו תגידי שהוא לא בעניין שלך משהו דפוק בך." וויל אמר אחרי שיצא מההלם.
"אוקיי עזבי אני חוזרת בי," אמרה סם "את לא צריכה רק לזיין אותו, אתם צריכים להיות זוג. ברצינות, אתם תהיו כל כך יפים ביחד".
"הילדים שיהיו לכם הם יהיו הכי יפים בעולם, וואו אני אהיה הדוד כל כך מגניב,"
הם התחילו לדבר בין עצמם על החיים שלי ושל ניק, על החתונה והילדים שלנו.
אני דיי נלחצתי אמנם בתור ילדה בת שלוש עשרה וחמש עשרה דמיינתי את חיי עם ניק אבל עכשיו, זה נראלי מוקדם מידי. עוד לא התנשקנו אפילו.

"היי היי, חברים אני מבינה שאתם מתרגשים. אפילו יותר ממני, אבל אפילו עוד לא התנשקנו"
אמרתי להם ועצרתי את התכנון שלהם לעתיד שלי.
"אל תדאגי זה לא יקח עוד הרבה זמן עד שזה יקרה," אמר וויל בדרך אגב.
המשכנו לדבר ולרכל עוד, כל אחד סיפר מה חדש בחייהם ומה הם יעשו לשבוע הקרוב.

כשסיימנו את הישיבה חזרתי לביתי כי אין לי משהו יותר טוב לעשות חוץ מלשבת בחדר בפיג'מה, מול הטלוויזיה עם גלידה.
"חזרתי!" צעקתי לחלל הבית ולא שמעתי תגובה.
מוזר ליאו אמור כבר להיות בבית ודלת הכניסה הייתה פתוחה.
זה לא נראה כאילו פרצו הביתה, "ליאו אתה פה?!" שאלתי והתקדמתי לבית בשביל לחפש אותו. "הוא יצא למכולת," שמעתי קול מחוספס והסתובבתי לראות מי דיבר, ניק.
ראיתי את גבו פונה אליי כאשר הוא יושב על הספה בפיסוק רגליים והטלפון בידיו.
"לעזעזל, הבהלת אותי" אמרתי והתקדמתי לעבר הסלון.

הוא הרים את מבטו אליי בחן אותי מעט ואז תפח על הספה לצידו, סימן לי לשבת לידו.
התיישבתי לידו והוא כרך את זרועו סביב כתפיי ומשך אותי קרוב יותר אליו.
הוא סגר את הטלפון והניח אותו בצד, נותן את כל צומת ליבו אליי.
"מה שלומך?" שאל. הרגשתי את הפרפרים בבטני מתעוררים ואת הבל פיו על פניי.  אנחנו ממש קרובים זה לזה, אם רק אקרב את ראשי מעט שפתיי יגעו בשפתיו. אבל לא עשיתי את זה במקום זה עניתי לו שאני ממש משועממת ואין לי חיים.
הוא צחקק "אני יכול לשעשע אותך אם את רוצה" אמר בזמן שידו שכרוכה סביבי מלטפת בעדינות את זרועי.
"אתה? ניקולאס הרציני, תשעשע אותי?" צחקתי "זה יהיה מעניין" אמרתי לו.
הוא שם את ידו הפנויה על חזהו וזייף פרצוף נפגע, "ככה את מזלזלת בכישורי ההומור שלי?" שאל אותי בטון נפגע.
הנהנתי אליו עם חיוך גדול ומתגרה, "אם ככה אני אראה לך את כישוריי," אמר והתחיל לדגדג אותי. התחלתי לצחוק כמו משוגעת, אני רגישה לדיגדוגים והוא מדגדג אותי במקומות הכי רגישים שלי.
נפלתי לאחור על הספה, על גבי וניק גוהר מעליי ממשיך לדגדג אותי.
"ניק! בבקשה די!" אמרתי בעודי מתגלגלת מצחוק, "תודי בזה ואז אשחרר אותך!" צעק ניק מבעד לצחוק שלי. "אוקיי אוקיי," התחלתי להגיד "אני מודה, אני מודה, אתה מאוד משעשע" הוא הפסיק לדגדג אותי  "רואה לא היה כזה קשה," אמר עם חיוך שחצני.