my Little Luna [1]

פרק 25- אחרון

                                             לאחר חצי שנה

נ.מ ניק:

"קדימה תפתחי את המייל הזה כבר" אמרתי לנטלי שיושבת בשולחן האוכל בבית המשותף שלנו עם המחשב מולה, ומפחדת לפתוח את המייל שקובע האם התקבלה או לא לעבודת חלומותיה בתור מעצבת אופנה.
נטלי סיימה את לימודי האופנה שלה לפני חודשיים ומיד לאחר מכן עברנו לגור רשמית ביחד.
"אוקיי," היא לקחה נשימה עמוקה ונכנסה אל המייל, קוראת אותו.
"אומייגאד!" צווחת וקמה בפתאומיות מכיסאה, הוא שמה את ידיה  על פיה ומסתכלת עליי בעיניים גדולות ולא מאמינות.
"התקבלתי," הוא מתנשפת ואז צוחקת בהקלה "התקבלתי!" היא צועקת וקופצת עליי בחיבוק.
ידי החזיקו אותה וחיבקו אותה קרוב, הושבתי אותה על השולחן, ליד המחשב והסתכלתי עליה מאושרת.
"לא חשבתי אחרת," אני מודיע ומזיז את שיערה מפניה "אני גאה בך כל כך" אני מצמיד את שפתינו ומנשק אותה כמו מורעב.
אני מראה לה כמה אני מעריץ אותה וכמה אני מעריך אותה דרך הנשיקה הזאת.
"אני חושב שאנחנו צריכים לצאת לחופשה," אני אומר שאנחנו מתנתקים.
חיוכה הגדול מתרחב והיא מהנהנת במרץ.
חיוכי מתרחב אני פולט גיחוך קטן, אני נושק ללחיה ומשחרר אותה לעיסוקיה.

מאוחר יותר בערב, נטלי הזמינה את כולם לחגוג את התקבלותה לעבודתה החדשה, ואני כמו הגבר האוהב שאני - הסכמתי.
אעשה כל מה שעושה את האישה שלי שמחה.
נטלי שקועה בשיחה עמוקה עם סם בעוד ג'יימס ו-וויל מתווכחים על משהו.
אני מנצל את ההזדמנות וקורא לליאו לצד.
אני קם, מנשק את ראשה של נטלי וצועד לחדר העבודה שלי שליאו מאחוריי.
אנחנו נכנסים לחדר והוא סוגר אחריו את הדלת, ואני הולך לשולחן העבודה ונשען עליו עם פניי אל ליאו.
אני מוציא מכיסי את הקופסא שחיכתה שם ומגיש לו אותה.
ובמבט מבולבל הוא לוקח אותה מידי ופותח אותה.
האור הכחול מאיר את הטבעת היהלום שנמצאת בקופסא, ופניו מבולבלות אף יותר.
"אתה מציע לי להתחתן? כי אם כן הטבעת הזאת ממש לא הסגנון שלי." הוא אומר בגבה מורמת ומשועשעת.
פלטתי גיחוך ולקחתי ממנו את הקופסא, מחזיר אותה לכיסי.
"אני כן הולך להציע איתה נישואין, רק לא לך, לאחותך. ובדיוק בגלל זה אתה פה, אני רוצה לבקש ממך את ידה".
הוא נדרך. "מה?" הוא שואל כאילו לא שמע טוב.
"אני רוצה להציע לנטלי נישואין. אני לא רוצה שתרביץ שתגלה שהסתרנו את זה ממך, ואני גם לא רוצה לעשות משהו שאתה לא רוצה בו. גם אם תגיד לא אני עדיין אציע לה כי אני אוהב אותה, אבל אתה חשוב לי כמו אח ולכן גם דעתך חשובה לי. אז מה אתה אומר?" אני מתרומם מהשולחן ומתיישר.
מבטו מרצין ונראה שהוא חושב על כך לעומק, עד שחיוך גדול נמתח על שפתיו וצחוק נפלט מבין שפתיו.
"לעזעזל ניק, נהיית רכרוכית. מה אחותי עושה לך?" הוא צוחק ופתאום מרצין שוב, "היא עושה אותך מאושר. ואתה עושה אותה מאושרת. כבר אמרתי לכם את זה, אתם טובים זה לזה ואני שמח שהחלטת לקחת את היחסים שלכם עוד צעד אחד קדימה" הוא מניח את ידו על כתפי ואבן ירדה מליבי.
"אתה חושב שהיא תסכים?" אני שואל, חושש.
"אין לי ספק בכך," הוא עונה בביטחון ותופח על כתפי.
אנחנו מתחבקים חיבוק גברי ויוצאים מחדר העבודה.
כשאנחנו חוזרים לשולחן נטלי מניחה את ידיה על רגלי, "הכל בסדר?" היא שואלת בדאגה.
אני מניח את ידי בידה ומשלב בין אצבעותינו "הכל מעולה," אני מחייך אליה. "מוכנה לטיסה שלנו?" אני שואל, "מוכנה ומזומנה" היא עונה ומצחקקת.