עבר שבוע מאז השיחה שלי עם נייט, הוא בא לבית שלי בכל יום אחרי העבודה. מיה לעומתו, בכלל לא הייתה נמצאת בבית שלנו, לרוב היא 'בילתה' לצד אביה בבית חולים. היא לא שחררה אותו אף לא לרגע, כאילו חייו תלויים בה. את האמת שנראה לי שכך היא באמת הרגישה מאז שהיא נולדה. יכולתי להבין אותה, הוא היה האדם הכי קרוב אליה, היא צריכה לנצל כל שנייה שעוברת כדי לבלות איתו, שהשאירו להם עוד כמה זיכרונות טובים, לא רק מהעבר. ביקשתי מנייט שייתן לה חופשה קלה מהעובדה, הוא לא התלבט ברגע שאמר כן, כאילו זה נורמלי לגמרי. אהבתי את זה שנייט היה איתי כשהייתי צריכה אותו, מדי פעם עלתה בי המחשבה שכדי לי לסלק אותו, אבל לא יכולתי לומר לו ללכת ברגע שהבטתי בפניו היפות שכל כך אהבתי.
הרמתי מפלג גופי את ידו הקשוחה של נייט, התכופפתי להרים את החולצת טריקו שלו שהייתה זרוקה מאתמול על הרצפה, ולבשתי אותה על גופי. הריח שלו היה על גביי החולצה, רחרחתי אותה עוד טיפה לפני שהתקדמתי למקלחת. זה היה טיפה מוזר להסתכל על שלושת מברשות השיניים, אבל התרגלתי לזה, ידעתי שאילולא היו כאן נייט לא ינשק אותי כששיניו מסריחות, למרות שאף פעם לא הרחתי ריח רע שחושבים על זה.
גרגרתי בפי וירקתי את משכת השיניים לאחר שערבבתי אותה עם המים. בשעה שהרמתי את ראשי לעבר המראה, פלטתי צווחה שהבטתי בנייט הערום שנעמד מאחוריי. הוא לא ייחס לזה חשיבות, וכרך את ידו סביב צווארו ונישק את תנוך האוזן שלי. הרגשתי את הגוף החשוף שלו נגד החולצת טריקו שלו.
הוא לקח את מברשת השיניים שלו, "אני אוהב לראות את הבגדים שלי על הגוף שלך,"
הרמתי את גבותי בפליאה מזויפת, "חשבתי שאתה אוהב לראות אותי בלי בגדים."הוא ירק אל תוך הכיור, שטף את פיו והעביר את ידו בין שערו. הוא ידע שהוא נראה מצוין, אבל זה לא שינה את העובדה שבכל בוקר, הוא שוב ושוב העביר את ידו בשערו כדוגמן. אחרי כמה שניות שהוא הביט במראה, ואני הרגשתי צמרמורת בין רגליי רק מלהסתכל על הגב החשוף שלי שנגלה לעניי, הוא יסתובב לעברי כשהוא משעין את ידיו לעבר שיש הכיור של המקלחת. "אני אוהב לראות אותך, בכל מצב, לבושה, לא לבושה, חשופה או צנועה. רק לראותך אותך."
הרגשתי את הסומק עולה בפניי, היה לו יכולת להשפיע עלי ללא לעשות כלום, רק לומר כמה מילים נחמדות וכבר הייתי רטובה. בדרך כלל מילים כאלה לא היו מקסימות אותי, גם לא טיפה, איכשהו שהוא אמר את זה הוא נשמע כל כך אמין, שפשוט רציתי לנזק עליו בכל פעם מחדש. רק שאני העדפתי לפלוט גיחוך בניסיון להסתיר את הסומק והצמרמורת שבגופי, "אתה פשוט אוהב להחמיא."
"רק לך."
נחרתי בבוז, "אתה חייב להפסיק עם זה."
"אבל אני אוהב לראות אותך, אני אוהב להחמיא לך, אז למה שאני לא אומר את זה?" הוא אמר פשטות, כשקמט קטן מופיע בין גבותיו תוך כדי שהוא מכווץ אותם, אפילו ככה הוא היה נראה סקסי.
לא יכולתי להתאפק יותר, הנחתי את ידי על צווארו ומשכתי את פיו לתוכי, פחות מכמה שניות החולצה שלו נזרקה על הרצפה, והוא עצר את הנשיקה כדי להביט אל תוך עיניי. "תבטיחי לי שאת תלבשי את החולצה שוב,"
עשיתי פרצוף, "אולי."
הלשון שלו נדחפה את פי בשנייה, שלאחר שנייה נוספת התחת שלי נמחץ על תוך השיש הקשיח, כרכתי את רגליי סביב מותני והחשופות, כשאני דואגת למצוץ כל חלק וחלק מלשונו הטעימה והחלקלקה. "אני מבטיחה," מלמלתי אל תוך הנשיקה.
הוא שחרר את הנשיקה מצמיד את ראשי על שלי, הרגשתי את האף שלו על שלי, תוך כדי שאני נושמת את הנשימות שהוא מטיח על פניי. "מה את מבטיחה?"
נשיקתי את צווארו, "אני." אמרתי ועברתי לעבר הכתף הרחבה שלו עם לשוני, "מבטיחה," מלמלתי אל תוך לחייו העוקצניות עקב הזיפים, ואז שחררתי כדי להביט אל תוך עיניו. "ללבוש את החולצה, שהריח שלך אליה."
הזקפה שלו חדרה אל תוך גופי בחוזקה כשחדרה אל תוך גופי בין רגליי. גנחתי אל תוך צווארו, שהוא טייל עם פיו בין השדיים שלי. לפני ששמתי לב מים הוטחו על גביי גופי, רגליי נחתו על הרצפה שגבי מופנה לעבר נייט. השענתי את ידי על המקלחת, נותנת לנייט לגרום לעוד אורגזמה מרגשת לצאת מגופי. הוא תפס בשדיי בחוזקה, וטחב את הזין שלו יותר עמוק בתוכי.
YOU ARE READING
הגולשת
Romanceהרמתי את ראשי לצבעיי השמיים הכחולים, שהתערבבו עם העננים הלבנים, לצד השמש שסנוורה את עיניי בחמימות. זאת הירושה שאני קיבלתי ממנו. אני לא צריכה את הכסף, או בית עם חצר. אני צריכה להרגיש אותו, וככה אני מרגישה אותו, דרך הים. ככה אני יכולה להאמין שאני מרגי...