הגולשת

לפני שאני אסיים

היי כולם, 

אז למי שלא מכיר אותי, קוראים לי רוני, כתבתי פה לפני שנתיים... איכשהו אנשים קוראים את הסיפור שלי למרות שעברו שנתיים 

אני כותבת סיפור חדש, אני לא יודעת אם זה אהבה או לא, לא נעולה על זה, אבל אם יש עדיין קוראות שרוצות לקרוא את הסיפורים שלי אז אני אשמח...

מעבר לי זה, חשוב לי לומר כמה כיף לי לראות שהרבה מתחברות לכתיבה ויש כאלה שבוכות שזה כזה מתוק וזה אומר שהצלחתי לרגש... וזה מרגש אותי באמת, הייתי בוכה אבל אני לא מזילה דמעות לרוב. 

הכתיבה חלק ממני ובעיקר ממצבי הרוח שלי, כשאני מרגישה רע, אני כותבת, אם תשימו לב בכל פרק בהתחלה יש מין תקציר מבאס ומדכא את החיים, זה כי אני עצבנית או מבואסת, בתקופה האחרונה לא היה לי זמן להיות מבואסת ולשבת על מחשב, בשעות היום יש ביהס ובערבים אני עובדת או יוצאת (לרוב יוצאת). 

 
 המוטיב של הסיפור הבא שלי לא השתנה הרבה, אבל כן יש תפנית בעלילה, אני לא אעשה בחורה שסבלה בעבר ויש לה פוסט טראומה אמא חרא ואבא אוהב (הקטע עם האמא זה בגלל הסטיגמה שאין כמו אמא ואבא בסדר פלוס) 
כן יהיה המון רגש, יש מצב תזילו דמעה כמו בפרק הראשון של הגולשת, אבל זה יהיה שונה, לא אהבה שמתגברת על החרא של הדיכאון, (בואו נהיה מציאותיים זה לא קורה במציאות), הבחורה לומדת להתמודד לבד בלי בחור שיעזור לו. 
מה שכן, יהיה כמה סיפורי אהבה, אבל הרוב זה סיפור של מציאות דברים שקורים ביום יום. 

אז ככה, לפני שאני מסיימת אני רוצה להגיד תודה לכל הקוראות החדשות שלי ושאני מעריכה את מאוד, אתן או אתם מזומנות\נים לפנות אליי בפרטי תמיד ולהגיד לי אם יש משהו לשפר.. מאוד חשוב לי לדעת מה אתן חושבות על הסיפורים שלי, למה אתן הכי מתחברות במיוחד בסיפור הבא שלי, 

תדמיינו קול של תופים (דמיינתם? יופי!) 
בסיפור הבא שלי אני אשמח לקבל השראה פה מבנות, מכל מני דברים שקראו להם בחיים, הם כמובן יקבלו על זה קרדיט ; הסיבה שהחלטתי לעשות את זה, היא בגלל מישהי שהגיבה לי כמה היא התחברה והתגובה הייתה נשמעת לי כמו סיפור, רציתי לעשות העתק הדבק ולפרסם את זה, היא כתבה כל כך יפה... ואז הבנתי משהו, בשביל לדעת מה קורה אתכם ומה הבעיות שלכן אני צריכה שאתן תספרו לי. 

ואנחנו נשלב את זה יחד בסיפור, כל פרק יעסוק בהתמודדות עם מצבים שונים, פרדות, חרא חברות, והכל.... וחלק מהם אני לא מתחברת, אני כן סבלתי מתת משקל בגלל קונצרטה והמון סיבות אבל  אני לא חולת נפש ואני גם מאוד שונאת את ההגדרה הזאת, אבל רציני אני לא חחח   (אם שאלתם מטר 73  משקל 46 , עד לפני חודש היום 49 ואכשיהו אני דאבל די בציצי בורכתי ) אבל לא כולם מתחברות לזה ואני לא רוצה שסיפור יעסוק רק במשהו שלי, אלה שלכל בת יהיה חלק ממנו. 

אז אני נותנת לפוסט הזה שבוע במידה ולא יהיה תגובות או רצון שאני אמשיך אז סבבה, במידה וכן הכי טוב בעולם ... 

אז עכשיו לסיום אם יש פה בנות שרוצות לדבר איתי לשאול שאלות בנוגע לכל דבר, לסיפורים שלי, לכתיבה וכו, אני פה אתן מוזמנות לשלוח הודעה... 

יאללה אוהבת אתכן 

נ.ב מצטערת אם יש שגיאות כתיב

ואני מעדיפה תגובות על דירוגים