הגולשת

פרק 19- ארוחה

בזמן שנייט דיבר עם מישהו בטלפון, אני אכלתי את הנודלס הטעים שהזמנו, כשאני מסתובבת על הכיסא בהנאה. מאז הפעם שהייתי אצלו, חזרנו לדבר ולבלות ביחד, בעיקר לבלות. זאת הפעם הרביעית בשבוע שאני באה למשרד שלו, בכל הפסקה שיש לי. בהתחלה מרקו שאל אותי למה אני הולכת, אבל אני השבתי לו במשיכת כתפיים בכל פעם, עד שלבסוף הוא ויתר, והפסיק לשאול. מיה לעומתו, בכלל לא שאלה, זה הפתיע אותי, כי בדרך כלל היא מאוד מתעניינת בכל מה שקורה סביב האנשים שהיא איתם, אבל היא התחילה להיעלם בבקרים, עד שכמעט לא הייתה רואה אותה. את האמת שאם היא הייתה שואלת, הפעם אני חושבת שהייתי משתפת אותה בכל מה שקרה, אני כמעט בטוחה שכן. נייט היה מעט עצבני שדיבר בטלפון, אז החלטתי להפסיק לזלול ולשבת מעליו. שיחקתי בשערו, ומדי פעם נשקתי אותו מאחורי האוזן. הרמתי את רגלי מעליו.
    רציתי שהוא יפסיק את השיחה, אני יודעת שיכול להיות שהיא חשובה, אבל אני רק צריכה להרגיש אותו לפני שההפסקה תגמר, רציתי להרגיש אותה.
הנחתי את פי על צווארו, טועמת כל חלק וחלק מתוכה ונועצת שיניי בעדינות בזמן שהלשון שלי מרפה את הכאב, לאחר כמה שניות החלטתי שזהו, תפסתי את צווארו עם ציפורני ונעצתי את שיניי, הרגשתי את הזקפה שלו חופנת את רגליי ברגע.
נייט הניח את הטלפון שלו על השולחן במהירות, ופלט גניחה, לאחר מכן הוא הרים את הטלפון, ולחץ על לנתק. הוא לא הסביר לאותו אחד שדיבר איתו אפילו מה קרה. אם לא הייתי רוצה אותו כל כך, יכול להיות שהייתי מרגישה רגשות אשמה.
הוא הניח את זרועותיו הקשוחות על כתפיי, בזמן שהוא מלטף אותן תוך כדי שהוא מפיל את כתפיית הגופייה, ומנשק את המקום בנעימות, שהציפה את גופי בלהט. הרגשתי את החזה שלי מתקשח מתחת לחזייה, כשהוא העביר את לשנו בין כתפי ועובר על צווארי. הוא נשך את תונח האוזן שלי ושלף את החולצה מגופי ואחריה את החזייה.
לשונו התערבבה עם שלי, בזמן שפשטתי את חולצת הכפתורים שלו. כשבטנו הקשוחה והחזקה נחשפה העברתי מגע קל בין הקוביות המשורטטות שלו. אני לא יודעת מי הוריד ראשון את המכנס אבל זה היה מהר, מהר כל כך, שנייט אפילו לא חיכה שאני אוריד את התחתונים וקרע אותם.
אצבעותיו חדרו אל תוך גופי, וגרמו לי לתענוג, לצד הרעד שהם גרמו לי להרגיש בגל פעם שנכנסו עמוק יותר. עצמתי את עניי בכאב, כשנייט השכיב אותי על גבי השולחן. ואז לא הרגשתי כאב יותר.
"תסתכלי אליי קים, אל תזזי את העיניים ממני." הקול שלו נשמע כמתחנן, ועיניו ננעלו על שלי במבט זקוק ברגע שפתחתי אותן.
"אני מסתכלת, רק אל תפס.. אה,"
הוא קטע אותי כשנכנס לתוכי שוב פעם, והפעם עם האיבר הגדול ועבה שלו. הוא זז בתוכי, בעוצמה, זה היה פראי. היינו זקוקים לזה שינינו. נישק את בטני כשהוא מתקרב לעבר החזה שלי. השדיים שלי התקשחו מיד ברגע שלשונו הוטחה על גבי השד הימני, בזמן שידו השנייה מששה את השני.
הרגשתי בעולם אחר, הוא סחף אותי איתו למקום עמוק. הייתי מנותקת מהעולם, לא היה אכפת לי משום דבר.
נעצתי את ציפורני בגבו מכאב, כשהוא נשך את שדי, הוא נהם לעברי והטיח את גבי על השולחן בחוזקה, כשהוא שומר על ראשי שלא יפגע בעזרת ידו. הרגשתי כיצד הוא מתרטב כנגד הגוף שלי וזה מה שסיפק אותי, לדעת שסיפקתי אותו.
"אני כמעט שם.." לחשתי לו בגניחה.
הוא הניח את ידו על השולחן והחדיר את עצמו לתוכי עמוק יותר, צווחה נפלטה מפי והרגשתי הקלה רווחה.
הכל השתחרר ממני באורגזמה מטורפת ומענגת.
אהבתי שהוא היה עושה לי את זה ככה, ונותן לי את התחושה שאף אחד אחר לא יספק אותי כמוהו, ויותר אהבתי לדעת שאני מספקת אותו.
"תודה על הארוחה," נאנחתי על הכיסא הבטתי בנייט שכפתר את חולצתו ובחן אותי בחיוך מבעד לכתפיו הרחבות.
הוא הלך מאחורי ונישק את קצה ראשי, "רק את מספקת אותי ככה, את הארוחה שאני הכי אוהב לאכול."
הבטן שלי התכווצה כששמעתי את המילים שלו. נעמדתי במקומי ונשקתי את פיו ברכות, מעלימה את התגובה שלי למשמע מילותיו כאילו היא לא הייתה קיימת יותר.
"את באה איתי היום לארוחה עסקית," הוא אמר לפני שהספקתי לפתוח את הדלת.
שלבתי ידיים, "זאת פקודה?"
"בקשה," הוא תיקן והניח את ידיו על השולחן ונשען עליו.
הנדתי בראשי, "אתה קבעת עובדה, נייט."
"אני רק רוצה שתבואי."
פתחתי את הדלת בייאוש, שהבטן שלי מתכווצת שוב פעם, כאילו המילים שלי חדרו פנימה והעבירו סערה בתוכי. "אני אבוא."

"אני אפתח," מיה אמרה שהתקתוק נשמע, שמעתי את הקול של נייט מחוץ לחדר שלי.
השיער שלי התפזר בצורה יפה על גבי גופי, בתלתלי זהב יפים. העניים שלי בהקו בצעם השחור האפל כנגד ריסיי הארוכים. אהבתי איך שנראיתי, למרות שבדרך כלל לא נהגתי ללבוש שמלות.
את האמת שרציתי ללבוש אוברול, אבל זה לא עבד כי אלנה הייתה בדירה, ואמרה 'בשום אופן לא!' , אני יכולה להישבע, לרגע חשבתי שהפרצוף שלי יפגוש את ידה מקרוב.
העדפתי לשתוק, אחרת היא הייתה ממשיכה לקטר על זה, אז פשוט הנחתי לה לסדר אותי.
היא הביאה לי שמלה לבנה ומשוחררת, כך שהרגשתי חופשיה בתוכה, כמו שאני אוהבת. מאחורי השמלה, היה שסע עמוק בגב, שכמעט וחשף את הישבן שלי, כמעט. מקדימה לעומת זאת, היא לא חשפה הרבה, אבל היא עדיין הבליטה את שדיי הגדולים מדי.
מה שהכי אהבתי, זה העקבים בצבע ורוד בהיר, שגרמו לרגליי להיראות הארוכות אפילו יותר ממה שהייתי.
שמעתי צעדים מחוץ לדלת, חיוך קטן נמתח על פניי, "אתה יכול להיכנס."
"חשבתי שאמרת למיה עם מי את הו..." מילותיו התבלגנו ברגע שעיניי ננעלו כשהוא בוחן כל חלק וחלק בגופי, ולצערי והפתעתי, הוא לא נראה שמח.
"אתה לא אוהב?" 
הוא גירד בשערו, "אני פשוט חושב שהיא קצרה מדיי, אם תתכופפי כולם יראו הכל."
חיוך קטן שוב עלה על פניי והתקרבתי לנשק את פיו, "אני לא מחליפה."
"אני הולך להרביץ לכל אדם שיסתכל לכיוון שלך." הוא נאנח לתוך הנשיקה.
עיניי נפערו והשתחררתי מהנשיקה, "מה?"
"שמעת מה שאמרתי," הוא התקדם לעבר הדלת ופתח אותה בקריצה, "אחרייך."
הקפתי אותו בחיוך, והעפתי את שערי לצד, כדי שהוא יוכל לראות את השסע העמוק בגב שלי.
"לא, נו. גם בגב זה פתוח." שמעתי את הדלת של החדר שלי נטרקת לצד כולו בגיחוך.
בזמן שאלנה נשענה על הקיר והשתעלה, "אתה דואג לה, איזה זוג חמוד."
מיה מתחה את ידיה, עיניה נפערו שהביטה בי, "מאיפה יש לך שמלה?"
"אלנה." משכתי בכתפיי. 
מיה התקדמה לעבר נייט ותפחה על גבו, "אתה עושה עבודה טובה חבר, בדרך כלל בנות דיינמאד לא לובשות שמלות לעולם."
נייט משך את הז'קט המחויט שלו בחיוך משוויץ, "פתאום אני אוהבת את השמלה."
אלנה חיבקה אותנו, "אתם הזוג הכי חמוד שראיתי, חוץ מלוק וממני כמובן."
"אנחנו לא זוג," אמרתי בזמן שנייט נחר בבוז. "אנחנו חברים למיטה." קרצתי לה, כשמבט נגעל התרחב על פנייה, וגרם גם לנייט לצחוק שכרך את זרועותיו מאחוריי, מקרב אותי לעברו.
שאפתי את הריח הטוב שנפלט מגופו, משעינה את ראשי על חזהו, "להתראות בנות," 

אני רק מקווה הארוחה הזאת תהיה טובה.

-------

סליחה שלא העלתי פרק בננות, לחץ בעבודה. (אני עובדת אצל אבא, ובאולם אירועים, חייבת כסף לגלשן חדש, הרסתי את שלי.) 

הפרק הבא כבר מוכן, ואחרי 10+ דירוגים ו3 תגובות יעלה, אני רוצה צפיות ..