הגולשת

פרק 5- חליפה

מאז הפעם האחרונה שראיתי את לוק, החלטתי שאני מנתקת את עצמי מהעולם החיצון לגמרי. כמעט ולא דיברתי אם אף אחד. ידעתי מה קרה לי אחרי שהוא הלך, זה קרה לי בכל פעם שנתתי לראשי לשקוע אל תוך המחשבות, זה קרה ברכב עם מיה, וזה קרה שוב עם לוק. זאת היית ההחולשה שלי, הזיכרונות האלה, אותם הזיכרונות שדואגים לגרום לגופי להשתתק. 

"סליחה," קול ניער את ראשי, והרמתי את מבטי לעבר הבחור שכנראה רוצה לשתות את אחד המשקאות. "אפשר ואן גוך כפול?"
הנהנתי לעברו בזמן שהתכופפתי להוציא את המשקה שביקש, ולמזוג אותו בצורה שתשאיר אותה מגרה, וכך אני אוכל לקבל את הטיפ שלי, כמו תמיד.
"עוד משהו?" שאלתי אותו , הנחתי את ידי על הבר ולקקתי את שפתיי, מצפה לטיפ גדול ושמן ממנו.
הוא הניח את ידו על גביי שלי והעביר ליטוף קל על גבייה, "אני קיבלתי את הכל, תשמרי את העודף." אמר והוציא מכיס מכנסו כמה שטרות ירוקים, "כמובן שגם את הטיפ."
הוא חייך חיוך ממזרי והגיש לי עוד כמה שטרות ירוקים, לצד פתק קטן עם כמה ספרות שכתובות על גביו. החזרתי לו חיוך קל, בזמן שהוא סימל לי עם ידו 'להתקשר', מחכה שהוא יסתובב כדי שאני אוכל לזרוק את הפתק לתוך פח האשפה, ולהכניס כבר את הטיפ לתוך כוס הטיפים המלאה שלי, של מרקו ושל מיה. רוב הטיפים היו מגיעים עלינו, הרבה בחורים אהבו את היופי הנשי והעדין של מיה, או את היופי הפראי והסקסי שלי, אבל לא הייתה בת אחת שלא אהבה את היופי של מרקו. החלטנו שאנחנו נתחלק בטיפים רק בינינו, במקום עם כל שאר הברמנים, שלהבדיל מאיתנו, השיגו פחות. 

התחלתי לנקות את הבר, שהסריח מהאלכוהל שנשפך והפך לקשה ודביק, בזמן שמרקו דואג להעביר ניגוב נוסף. המועדון עדיין לא התרוקן, למרות הרצון העצום שלי שכולם יצאו, המקום לא הפסיק להמלא. בזמן שמוסיקה מרעידה את אוזניי, וגורמת לבר לרעוד מעט.
"אני עייפה," מיה קברה את ראשה אל תוך ידיה שהונחו על הבר בייאוש.

מרקו תפח על גבה בניסיון לנחם אותה. "אל תנחם אותי, לך מחכות כמות של בנות שם," מיה הציצה מבעד לידה וכיוונה לו עם ראשה, לעבר מספר הבנות שהיו שם. 

"את פשוט רעה." אמרתי בבוז, ממשיכה לנקות את הכוסות, בזמן שמרקו מתקדם לשם באיטיות כאילו הזמן ייעצר וייתן לו לברוח.

היא הניחה את ידיה על כתפי, "אני יותר בכיוון של 'מאוהבת' , אבל תקראי לזה איך שבאלך..." היא לחשה לאוזני.
הרמתי את גבותיי בפליאה, והמשכתי לנקות את הכוסות, "מה?"
היא הצביעה לעבר הכניסה כשהיא מתקדמת לעמדה שלה, ובחנה אותי מבעד לכתפייה בקריצה, כשהיא אומרת לי בלי קול 'תסתכלי'.

הנחתי את הכוס על הבר הבייאוש ורפרפתי את מבטי לעבר הכניסה...וואו,
פשוט וואו.

וואו, זאת המילה שיכולה לסכם את הגברים החטובים עם החליפות שנכנסו אל תוך המועדון. כל אחד מהם לבש חליפה בצבע שונה, הראשון לבש חליפה מכנס שחור וחולצה לבנה מכופתרת לצד עניבה שחורה וז'קט שחור, והשני לבש חליפה לבנה, ללא ז'קט וחולצ המכופתרת שונה. שניהם תפסו את עיניי, עד הרגע שהאחרון מבניהם נכנס.
לצד האורות החשוכים של המועדון, העיניים שלו זהרו בצבעם הכחול- אפור הסוחף, עצמות לחייו נראו בולטות אף יותר, למרות הזיפים הקטני שעטפו אותם. כשהוא הסתובב לשבת בספות של המועדון, והפנה את הגב שלו לעברי, עיניין אותי אם הגב שלו קשיח כמו הבטן, ואיך תהיה ההרגשה שאני אניח את ציפורני שם.