מאותו הרגע...

מאותו הרגע פרק 2

אני מנסה להגיע כמה שיותר מהר אל הדלת אך ללא הצלחה, אני מרגישה אותו אוחז בידי חזק כדי שלא אברח לו ובמהירות מסובב אותי כך שאנחנו עומדים זה אל מול זה. הדופק שלי מרקיע שחקים והלחץ בחזי גובר כאשר הוא אומר, "לאן את בורחת, יפיופה?" אני מנסה לדבר אך כל מה שיוצא זה "המממהמ.." הוא מגחך קלות
ואומר, "את רוצה להסביר לי לאן נעלמת בחצי שנה האחרונה?" ומחייך חיוך קטן ותמים.
הוא הולך ישר ולעניין הא.
אני ברחתי כי תפסת אותי מנסה להתאבד ואתה בטח חושב שאני חולת נפש ומשוגעת אז ברחתי כדי לא להתמודד עם זה. אומר לי התת מודע שלי.

כשהוא נוהם כדי להזכיר לי ששאל שאלה, ועדיין לא עניתי. אני נאנחת ואומרת "הייתי צריכה קצת לחשוב, נסעתי לקול'ג, רציתי להתרחק קצת, זה הרגיש נכון". הוא מהנהן ובוהה אל החלון כאשר הוא אומר, "יכולת לפחות להודיע, הייתי מבולבל מאותו לילה, ואז פשוט נעלמת בלי להודיע, בלי כלום, זה הרגיש לי כאילו לקחו לי חצי מהלב, זה כאב", הוא אומר באדישות יתר אל הסיטואציה המתרחשת כאילו לא התכוון בכלל למילים שאמר כאילו אמר אותן בשביל משחק מסוים שיראה כאילו הוא דאג לי.

הוא דאג לי בכלל? למה הוא כל כך קר אל הנושא, המחשבה על כך שאפילו לא התגעגע אליי או חיפש אותי קצת מעלה כאב בחזי אך אני בשניה מתעשטת ואומרת " סליחה, לא התכוונתי ׳להכאיב לך׳״ אני אומרת בציניות אבל עדיין  נעשת קצת עצובה מהמחשבה על עיניו הירוקות והגדולות של ליאם משקפות צער. "זה לא יעבור לך בקלות" הוא מודיע ומגחך. "העיקר שאת כאן עכשיו" הוא מודיע ומעלה חיוך שבע רצון.

"אני חושבת שכדאי שאלך לישון, זאת הייתה נסיעה ארוכה ואני עייפה" אני אומרת בחיוך. הוא מהנהן ונותן לי חיבוק חזק עד שכמעט אני לא נושמת. "התגעגעתי אלייך כל כך, אבוא לקחת אותך מחר" הוא לוחש אל תוך אוזני. "מחר? אני בסידורים עם אמא שלי, היא נורא מתרגשת שחזרתי" אני מגחכת ומחייכת. על פניו נשקפת האכזבה אך הוא מניח את ראשי על חזהו ואומר, "אנחנו נמצא את הזמן, את לא תחמקי לי שוב את שומעת?" ולמרות שאני לא רואה את פניו אני יודעת כי הוא בוהה בי ומחייך את החיוך המקסים שלו.

רק מהמחשבה על כך אני צריכה לשבת, שלא אתמוטט בין ידיו. אני מגחכת אל עצמי והוא שואל "מה?" וצוחק, אני עונה "לא כלום, אל תדאג אנחנו נמצא זמן השבוע" הוא מחבק אותי שוב ויוצא דרך החלון, יורד מהעץ נוחת על הדשא ורץ אל ביתו בקלילות, שיערו מתנפנף קלות ברוח, באור הזה הוא ניראה אלוהי. פאק. מה עובר עלי? הוא החבר הכי טוב שלי. אני נכנסת להתקלח שוטפת מעליי את זוהמת היום הזה ומקווה שיהיה יותר טוב שיבוא מחר והולכת לישון שוקעת בחלומות שרובם מכילים את ליאם.