מאותו הרגע...

מאותו הרגע פרק 48

״וזהו״ ריאן אמר ואני נותרתי המומה, בשקט
״עכשיו את מבינה?״ הוא המשיך ואני אפילו להנהן לא יכולתי מרוב הלם, זה לא הסקוט שאני מכירה, אני חייבת לדבר איתו על זה. ״א..אה כן״ לבסוף אמרתי ״תקשיבי אני אומנם שונא את הבן אדם הזה בגלל מה שהוא עשה אבל זה היה לפני כמה שנים ואני לא יודע מה הוא עכשיו״ ריאן ניסה להרגיע אותי
״בסדר אמ תודה, אני אדבר איתכם מחר״ אמרתי וחיבקתי אותם, הם נופפו לי לשלום ולפני שהמשכתי דילן תפס לי ביד ואמר בשקט באוזני ״בכל זאת יכול להיות שהוא נשאר אותו הדבר, אם קורה משהו תתקשרי״ הוא דחף פיסת נייר ליד עם המספר שלו ואני מהנהנת בולעת את רוקי בכבדות ממשיכה אל המעונות לחדרי.

לא האמנתי על סקוט, אבל אני צריכה לברר קודם.
סקוט בדיוק מסמס לי את השעות של הסרט ואני בוחרת בשעה הכי קרובה לעכשיו שזה חמש וחצי. השעה עכשיו אחד בצהריים ואני מסמסת לו בחזרה שיהיה אצלי בחמש ונלך. אני הולכת לעבר החדר שלי וכשאני נכנסת טיפני על המיטה שלה ישנה, אני לא מפריעה לה וחוטפת מקלחת קצרה מתיישבת לסיים את השיעורים. כשאני מסיימת אני מלבישה פיגמה קצרה, השעה רק שתיים ויש לי שלוש שעות להיתארגן עד שסקוט יהיה פה, אני מחליטה לתפוס תנומה קצרה כי באמת שאני עייפה,שלוש שעות לבנאדם בישביל לעמוד על הרגליים יום שלם זה כלום, אני נשכבת לישון ועוצמת עיניים.

״אליסון!״ אני שומעת ופוקחת את עיני באחת, ״מה השעה?!״ אני שואלת את סקוט שיושב מולי ״למה אמרת ׳סקוט לא׳ מתוך שינה?״ הוא שואל ולחיי מסמיקות, חלמתי שהוא אונס אותי,
אני מתחילה לבכות והוא בא להניח את ידו על פניי אבל אני מעיפה אותה וקמה לצד השני של החדר.
טיפני לא פה כבר. ״מה קרה?!״ סקוט שואל ונעמד גם הוא ואני מחליטה לפתוח את זה פה.
״אנחנו מכירים כבר הרבה זמן, אבל יש משהו״ אני אומרת לא מסתכלת עליו ומתהלכת מצד לצד ״משהו שלא סיפרת לי, משהו. נורא.״ אני אומרת והמסקרה המעורבת עם הדמעות מרוחה על פניי.

״אליסון אני לא מבין מה קורה״ הוא שואל ובולע את רוקו בקושי ״זה קצת אבסורד לא? להכיר בנאדם כל כך הרבה זמן ובעצם, אתה לא יודע כלום על הבנאדם הזה, הוא מתגלה כזר״ אני ממשיכה ללכת מצד לצד ״את מוכנה לדבר כב..״ אני קוטעת אותו
״אנסת מישהי!״ אני צועקת והוא נדרך ולסתו התהדקה והבעת פניו הייתה המומה.
״לקחת ממנה הכל! לא הותרת לה דבר! ופשוט הסתרת את זה ממני!״ אני ממשיכה הפעם עומדת מולו עם העיניים עליו פעורות.
״זה התחיל כמו שאתה עושה לי, נתת לה להרגיש שזה רציני וכשיכולת והייתה לך גישה, פשוט אנסת אותה ברוע, וסיפרת לכולם שקרים, ופירסמת תמונות, לא נשארו לה חברים! היא שכלה את משפחתה לפני ואח שלה היה בחול, והיא בכל זאת סלחה לך! וכשלא היה לה אף אחד, מה אתה עשית? הפנת לה גב, וכמעט הרגת אותה בניסיון להשתיק אותה!״
אני ממשיכה והוא עדיין המום לא אומר דבר
״והחלק הכי גרוע זה שאני צריכה לשמוע על זה מזר גמור! שבמקרה! הוא גם אח שלה שחזר מאז המקרה שעשית!״ הוא עיקם פרצוף אל המשפט הזה.