מאותו הרגע...

מאותו הרגע פרק 12-פרק כפול

״מה קרה לאני יחכה לך למטה?״ אני אומרת וצוחקת חזק. הוא צוחק גם וכשהוא פותח את עיניו בכדי להביט בי הוא אומר ״ואו, אליסון״ ובוחן את המראה שלי ״ אני לא יכול לתת לך לצאת ככה״ הוא בוהה ״למה, אני אוהבת את זה״ זה קצת מעצבן אותי שהוא חושב שהוא יחליט עלי ואני יסכים. השמלה באמת קצרה אבל לא ממש. ״בבקשה לפחות תחליפי למשהו ארוך יותר״ הוא אומר במבט מתחנן. אני מהנהת בכניעה, אני יודעת שלא אוכל לסרב לו.

אני מחליפה לשמלה בצבע אפור, רחבה עם כתפיות שלמטה מחובר אליה כפל, אני נועלת נעליי עקב בצבע צהוב זוהר שלדעתי הולכות יפה עם השמלה ואנחנו יוצאים לדרך. במשך הנסיעה אני מרגישה את ליאם מסתכל עלי, כשאני נזכרת שלא דיברתי עם אמא כל היום אני מחליטה לסמס לה שיצאתי ושתדבר איתי ובנוסף שולחת הודעה לטיפני, אני מתגעגעת אלייה ובטח צריכה חברה פה לצידי. אנחנו מגיעים, ליאם פותח בשבילי את הדלת ואנחנו ניכנסים אל הבית.

ליאם מחבק את כתפי ומצמיד אותי אליו כשאנחנו הולכים לעבר המטבח המוכר, אני מוזגת לי קולה ורואה שליאם לא מתקרב אל השתייה החריפה  ״אתה לא שותה?״ ״לא תמיד״ הוא עונה ואנחנו הולכים אל הסלון, המקום הקבוע של אדם. כשאנחנו רואים 5 בחורים בספה בנייהם אדם.

אני שואלת את ליאם מי הם ״ההוא בפינה הבלונדיני עם העיניים הכחולות זה ג׳ק וחבר שלו בראד עם השיער החום״ אני מהנהנת והוא ממשיך ״ וזה עם השיער הבלונדיני הקצוץ קוראים לו דין, הוא מסוכן תתרחקי ממנו, וטוב.. את סקוט את כבר מכירה״  ומבט עצבני תופס את פניו. אני מתעלמת ואנחנו מתיישבים לידם בקצה הספה וליאם מחזיק בי קרוב אליו, אני לא מסרבת ומתקרבת יותר. אני מנופפת לאדם לשלום והוא אומר ״שמח שבאת״ וקורץ לליאם.

אני מסתכלת על סקוט שלא מביט אפילו לכיווני, יש לו חתך במעלה הגבה ואחד זהה ליד השפה. אני עדיין לא מאמינה שליאם הרביץ לו.

״אני הולכת לשתות״ אני מודיע לליאם והוא משחרר אותי. כשאני מגיעה למטבח בחור חמוד עומד ליד השיש ומוזג שתיה, ״רוצה לשתות?״ הוא שואל בחיוך, ״אני לא שותה אלכוהול״ אני מחייכת בסליחה, ״רק אחד״ הוא אומר בקריצה, אני מהנהת ואומרת ״עם אשכוליות״ הוא צוחק וממלא את הכוס האדומה. אני מתחילה ללגום והאמת שה לא רע, זה טעים. אני ממשיכה לתת לו למלא עד שאני מגיעה למצב שכבר שתיתי 4 כוסות נוספות.

״מה עם שוט אחד?״ הוא שואל וצוחק ״רק אם אתה לוקח איתי״ אני מחייכת אליו כאיתגור, הוא מוזג לשנינו ואני מקרבת את כוס הזכוכית לפי, מטה את ראשי אחורה במהירות ונותנת לנוזל ששורף את גרוני לחלחל פנימה. ״חזקק״ אני צועקת וצוחקת כמו משוגעת. הוא צוחק גם ואני מנופפת לו או לפחות ניסיתי, לא הבנתי מה עשיתי עם היד והולכת למצוא את ליאם.

אני מאבדת שווי משקל ומועדת על בחורה בלונדינית גבוהה, ״תסתכלי לאן את הולכת כלבה!״ היא צועקת ואני מעקמת פרצוף ״אני מצטערת״ אני אומרת ״פעם הבאה שימי לב לאן את הולכת יעקומה״ היא בכוונה מנסה לריב, אני לא ישתוק לה. ״עם מי את חושבת שאת מדברת יסתומה?״ ״שמה זין עלייך״ חצופה. תפסתי לה את השיער הבלונדיני המזויף שלה והטחתי את ראשה בריצפה היא ניסתה להיתנגד אך ללא הצלחה מהצד שלה הרמתי אותה עדיין אוחזת בשיערה היא השתוללה ושרטה אותי, דחפתי אותה אל עבר האנשים והיא נפלה על הריצפה ושברה את העקב שלה. ״עכשיו תילמדי לא לפנות אלי״ אני אומרת והולכת מנסה למצוא את ליאם.

אני בהלם מעצמי. ממתי אני רבה מכות? איך יש לי כוח כזה? טוב זה הגיע לה. אני מוצאת את זה קשה להגיע אל ליאם בספה אך כשקלטתי אותו התחלתי לדלג לעברו מעדתי אל תוך מסדרון שהיה בצמוד לספה והוא ישר רץ אליי.

״אליסון הכל בסדר?״ הוא שואל בלחץ. ״כןן הכל נהדר״ אני אומרת וצוחקת, ״שתית?״ ״לאא..״ אני אומרת ומקווצת את פי, ״אני מבין שכן״ הוא אומר וצוחק ״כמה שתית״ הוא שואל ״קצת״ אני מדגימה עם היד את הכמות ״המעטה״, ״זה לא ניראה ככה״ הוא מתעקש ״אוקי, ניראלי חמש כוסות... אה! ושוט״ אני אומרת בהפתעה. ״זה הרבה יותר מידי אליסון.. אמרת שאת לא שותה״ ״קורה״ אני אומרת ומחייכת חזק, ״מזה היה השיגעון שנכנס בך על הבלונדינית״ הוא צוחק חזק ״ראית את זה?!!״ אני אומרת מופתעת וצוחקת. ״כולם מדברים על זה, שיחקת אותה שם, מופרעת״ ״הגיעה לסתומה״ אני צוחקת ״לא ידעתי עם מי אני מתעסק פה, אני צריך להיזהר״ הוא אומר ובוהה בהמשך המסדרון, ״כדאי לך מאוד!״ אני שולפת אצבע מעלה.

הוא צוחק ואני מבחינה בעיניו הירוקות כנגד עיניי, הוא נושך את שפתו התחתונה ואני מרגישה בערה בתוכי. אני מבחינה שוב בקעקועים שנימצאים מתחת לחולצתו, אני מרימה אותה טיפה ומתחילה לעבור עליו עם האצבעות, נשר גדול מקועקע לאורך צד גופו ״מה הקעקוע הזה אומר?״ אני שואלת ״נשר הוא הטורף הכי חזק, לא יודע זה הרגיש נכון״ ״זה יפה״ אני מחייכת ונושכת את שפתי התחתונה ומביטה לעיניו מציירת עיגולים קטנים על עורו, בלי לשים לב אנחנו צמודים בשפתיינו והוא מניח את ידיו על מותניי.