מאותו הרגע...

מאותו הרגע פרק 3

"אלייי!", צליל חזק ורועם מעיר אותי ואני פוקחת את עיניי באחת. כאשר לוקח לי כמה שניות לקלוט את המצב.ליאם ישן על הרצפה, נשען על כרית בלבד ומחבק את עצמו מהקור. ובכניסה עומדת אמא עם הבעה מבולבלת כשהיא לוחשת "מה קורה פה?" כדי לא להעיר את ליאם כאילו שהיא לא צעקה לפני שניה. אני ממצמצת במהירות כנגד קרני השמש שחודרות אל חדרי, מביטה בשעון ורואה כי כבר עשר בבוקר, מה ליאם עושה כאן? האם הסתכל עלי בשנתי? מדוע חזר?,

אמא כבר מאבדת סבלנות ואומרת "תעירי אותו, תתארגני ובואי למטה" סוגרת את הדלת אחריה. בשקט אני קמה לעבר השירותים מטפסת מעל ליאם. מצחצחת שיניים שוטפת פנים וחוזרת אל החדר. ליאם יושב בחולצת T שחורה וסקיני ג'ינס צמודים.

כאשר הוא מזהה אותי הוא מחייך ואומר "בוקר טוב יפיופה" וצוחק קלות, אני מסתכלת עליו בחוסר הבנה ושואלת "חזרת לישון פה בלילה?" הוא משפשף את עיניו ואומר "רציתי להיזכר כמה יפה את כשאת ישנה" הוא אומר בביישנות ואני מסמיקה. "הבהלת אותי בבוקר, יכולת פשוט לבקש להישאר אתה יודע" אני אומרת ומחייכת חיוך מקסים. "הנחתי שלא תסכימי" הוא אומר ובוהה דרך החלון, "למה שלא אסכים?" אני שואלת מבולבלת. בילדותינו ליאם תמיד נהג לישון אצלי בסופשים, היינו עושים מסיבות פיגמות.
"אני רואה איך את מתנהגת כשאת לידי,את לחוצה אני גורם לך להרגיש לא בנוח אני צודק?" הוא אומר ואני מרגישה את לחיי בוערות בעודי אומרת "לא נכון". אני משקרת. הוא מגחך "בסדר איך שאת רוצה, יאלה תתארגני ונלך" הוא אומר במצח נחושה.

"אמרתי לך, אני בסידורים עם אמא היום, כבר שכחת?" אני אומרת ומסתכלת עליו בפרצוף עקום. "בסדר אבל מחר אני לוקח אותך לארוחת בוקר" הוא מודיע. לא מוותר. "אוקי מתאים" אני מחייכת והוא מסתכל עליי במבט קצת נואש שאני לא מצליחה לפענח "תבטיחי לי שתבואי" אני מביטה אל עינייו ואומרת "אני אבוא אני מבטיחה" בתקווה שהמילים ימלאו את חוסר האמון שלו בי. הוא מחבק אותי ומתקדם לעבר החלון ואני אומרת "לא באלך לצאת מהדלת כמו בנאדם?" הוא צוחק צחוק מלא, איזה צליל יפהפה. "אוקי אוקי, אם את מבקשת, חסר לך שתבריזי לי מחר".

הוא מסתכל עלי בהבעה קצת רצינית ואני מהנהנת כתשובה, הוא מחבק אותי שוב נושק על לחיי ומתקדם אל עבר הדלת כדי להשאיר אותי לבד להתארגן כאשר אני שומעת אותו, "עד שחזרת אני לא מתכוון לוותר" הוא אומר בפחות מלחישה עד שאני מופתעת כי שמעתי את מילותיו, מה קורה לנו?.
לא מתכוון לוותר, לא מתכוון לוותר, לא מתכוון לוותר.
מילותיו מהדהדות לי בראש ואני נדחפת אל תוך מכנסי הסקיני שלי מלבישה גופיה לבנה ויורדת אל הסלון.