אהבה אסורה

פרק 5-זה לא עניינך

•כעבור חודש•
״בואי לפה!״ צעק רועי
״טוב נו סליחה דיי!״ אמרתי לא מפסיקה לצחוק.
״טוב בואי ואני לא עושה כלום״ אמר
התקרבתי אליו משתדלת שלא להתפוצץ מצחוק. עמדתי מולו.
״בו״ אמר וקפצתי בבהלה. רועי פשוט נקרע מצחוק.
בחודש האחרון ניהינו חברים ממש טובים.
אני ושיר בקושי מדברות, אבל הכרתי חברה חדשה בשם שירן. היא ילדה מהממת!
״טוב די!״ אמרתי ״בוא נמשיך להכין את העבודה!״ אמרתי
״נו תכיני למי את מחכה?״ אמר בציניות.
״דיי רועי נו! אני גם הבטחתי לשיר שתחזור בזמן״ אמרתי. אמ,כן. שיר ורועי חברים. להיות כנה? כן כאב לי, אבל לא עד כדי כך, כי עוד לא התאהבתי. וטוב שכך.
״טוב אני בא.״ אמר והתיישב.
לאחר שעתיים סיימנו הכל, ורועי חזר לשיר.
התיישבתי במיטה חושבת, על רועי ושיר, הוא באמת אוהב אותה? אל תתעסקי בזה! זה לא עניינך! חשבתי לעצמי, ותוך כדי לא שמתי לב שנרדמתי.
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
קמתי בבוקר והרגשתי שאני רוצה להבהיר את העניינים עם שיר, כל מה שקרה ביני לבינה. שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ולבשתי טייץ שחור שברגל למטה יש את הסימן של נייק, עם טישרש של האנס שעליה סמל בית הספר, עם נעליים של נייק בצבע כתום אפרסק זוהר.
לקחתי תיק יד של מייקל קורס, וירדתי למטה מחפשת את אלירן. אלירן ישב בחצר, וראיתי אותו מעשן. אני שונאת שהוא עודה את זה, אבל אין לי זכות להעיר לו.
פתחתי את דלת ההזזה וצעקתי לעברו ״אני יוצאת!״ וסגרתי את הדלת.
הלכתי ברגל, והוצאתי את הטלפון מהתיק, בודקת אם קיבלתי הודעות חדשות. לא.
הכנסתי את האייפון 7+ השחור שאלירן קנה לי לפני חמישה ימים לתוך התיק וכעבור 2 דקות הגעתי לבית ספר.
ראיתי את שיר ומשכתי אותה לצד.
״אנחנו צריכות לדבר, מתי את מסיימת היום?״ שאלתי
״13:30״אמרה
״יופי כמוני, אני יחכה לך״ אמרתי ורצתי לכיתה.
השעה הייתי כבר 14:00 ושיר עוד לא יצאה, החלטתי ללכת אליה הביתה.
פתחתי את הדלת, איזה סתומה היא לא נעלה!
שמעתי מים זורמים עליתי למעלה וחשבתי שזאת שיר. נכנסתי לתוך חדר האמבטיה.
״איפה היית?״ שאלתי
ולפני שהספיקה לענות שמעתי את שיר מלמטה?! מה לעזאזל? ״רועיקי אתה פה?״ שאלה. פתחתי את וילון האמבטיה מבחינה ברועי. סובבתי את ראשי למראה הערטם של רועי, ולא יכולתי תוך כדי שלא להבחין בקוביות שלו.שמעתי את הצעדים של שיר מתקרבים לפה.
״כנסי כבר נו!״ אמר נכנסתי ועצמתי עיניים נותנת למים להרטיב אותי
״מה?״ שאל עצבני
״תקשיב היום הזונה שלך אמרה שהיא רוצה לדבר״ פתחתי את עיניי בשוק. ורועי הסתכל עליי בעצב.
״אל תקראי לה ככה שיר, כבר אמרתי לך״ אמר בקול עבה וכועס
״קיצור היא חושבת שהיא ואני נחזור להיות חברות״ אמרה, ורועי שאל ״מאי השרמוטה הזאת״ אמרה
מפה לא שמעתי כלום. הדמעות הצטברו בעיניי.
רועי רק התבונן בי במבט עצוב.
״שיר צאי ותני לסיים להתקלח״ אמר עצבני.
״טוב מאמי לחכות לך במיטה?״ שאלה בקול מגרה. ״לא״ אמר וטריקת דלת נשמעה.
״תסתכלי עליי״ אמר ״רועי לא עכשיו, בבקשה תסיים ותן לי לצאת״ אמרתי בקול רועד שמעיד על כך שאני עומדת לבכות. פשוט התפרקתי עליו. מה יש לה? רועי הביא לי בגדים של שיר. התלבשתי ורועי קרא לשיר שתכנס לחדרה, בזמן הזה אני יצאתי. התקשרתי לשירן ואמרתי לה שתבוא אליי. אני חייבת לפרוק.

בתמונה זאת שירן