פרק 1-רושם ראשוני רע

7.7K 172 2
                                    

-בוקר, נקודת מבט מאי-

״בוקר טוב כיתה י"א״ מילמלתי לעצמי ונשכבתי בחזרה לכרית. כובד לא מוסבר הכביד עליי, והבנתי שזה אלירן.
״אתה לא כזה קל, אתה יודע.״ אמרתי משתעלת בכוח.
״טוב חמודה. את קמה?״ אמר
״כן כן עכשיו ביי״ אמרתי והוא קם.
הוצאתי ללבוש ג'ינס חלק בצבע בהיר עם שיפשופים שקיפלתי למטה, חולצה לבנה עם הסמל, ונעלי אוורצי שחורות של נייק. הוספתי שעון בצבע זהב, ומעלי קשרתי ג׳קט משבצות אדום שחור. הלכתי לשירותים, שוטפת פנים מצחצחת שיניים, מברישה את שיערי ויורדת.
״יאללה בואי״ אלירן אומר, ואני ממהרת לקחת שוקו מהמקרר. אחרי דקה שאנחנו נוסעים ולא מדברים אחד עם השני, אני מחליטה לשים שירים דרך הכבל אוקס (כבל שבעצם מאפשר לשמוע בווליום), שמה את השיר של עדן בן זקן 'תזיזו'
״תזיזו את כל הגוף״ אני אומרת ואלירן משלים אותי ״לפי המנגינה״ ככה אנחנו מזייפים עד שמגיעים.
״חיים שלי שיהיה לך בהצלחה, את יודעת איפה אני נמצא, תבואי בהפסקה לקחת כסף לקפיטרייה, או לכל דבר שאת צריכה״ הוא אמר
״טוב אלירנצוק השעה כבר 8:25 עוד חמש דקות צלצול ואני צריכה גם למצוא את שיר וגם להוציא את הדברים מהלוקר, אז ביייי״ אמרתי והתחלתי לרוץ לכיוון הלוקר שלי, פוגשת שיר. היא מוציאה את הדברים שלה בלוקר התחתון, ואנחנו מדברות תוך כדי הוצאת דברים מהלוקר.
״מה קורה חיימי?״ אני שואלת ותוך כדי מפילה את ספר ערבית.
״טוב, שמעת על הילד החדש???״ היא אומרת בהתרגשות.
״כן, אלירן אמר לי שזה חבר שלו.״ אמרתי לא כל כך מתעניינת. צלצול בצפר מתנגן. המנגינה לעולם לא תשתנה. 'מתנות קטנות'. אויש נו תעשו לי טובה.
״יאלה בואי אמרתי נועלת את הלוקר ורצה לכיוון הכיתה שלי, י״א-6.
״שלום גברת לוי ושלום גם לך גברת אזולאי. איזה יופי של התחלה.״ אמרה טלי המורה.
״יאללה טלי סתמי כולה דקה אחרנו״ שיר אמרה, והשתדלתי לא להתפוצץ מצחוק. התיישבנו אחת לייד השנייה והמורה המשיכה ללמד חסרת כוחות.
כעבור שעתיים הסטוריה מעייפות מגיעה ההפסקה.
אני הולכת לכיוון המחששה עם שיר, כמובן שריקות, וקריצות לא מאחרות להגיע. לא מתייחסות רק מראות להם את האצבע השלישית שלנו.
הגענו לאלירן ושתינו חיבקנו אותו, שיר היא כמו אחותו גם.
הוא הביא לי כסף, הסתובבתי ונעצרתי על קצות אצבעותי כדי לא להתקל בנער החתיך שעומד מולי. אני עוקפת אותו ואני שומעת מאחורי את אלירן אומר ״אחי מה קורה?״ ״סבבה אחי. שומע רגע מי זאת הכוסית
הזאת?״ שאל ורציתי להדביק לו סטירה. תשאל בעדינות חמור!
״יבן של זונה, זאת אחותי״ אלירן אומר
״נו אז מה? זה שהיא אחותך לא אומר שהיא כוסית?״ שאל
״יאללה עדיף שתסתום״ אמר אלירן ורועי מושך אותו לחיבוק צדדי.
טוב, סוף היום הגיע. רק תחילת שנה אלוהים!!!
התחלתי ללכת לכיוון הבית. נכנסתי הביתה שומעת צעקות וקללות.
״יבן של זונה אבל תמסור לי״ רועי אומר לאלירן.
״אבל הם חוסמים אותך יהומו״ אלירן מחזיר
אני משתעלת כדי שישימו לב אליי.
״כן מאי ראיתי אותך. שלום, עוד משהו?״ אמר
״טיפת יחס תעזור״ אמרתי נאנחת.
״תקשיב שנייה, אני מביאה לפה את שיר, בסדר? לא נפריע לכם ניהיה בבריכה.״ אמרתי
״טוב״ הוא ענה ביובש.
כעבור עשרים דקות צלצול בדלת.
״אני אפתח״ אני צועקת. כאילו יש מישהו אחר שיום לפתוח.
״בואי״ אני אומרת ושתינו נכנסות לחדר.
״שלום באמת מאמי״ היא אומרת
״ שלום, עכשיו תתלבשי, יורדים לבריכה״ אמרתי זורקת עליה לפחות עשרים בגדי ים.
לבסוף בחרתי את זה:

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now