אהבה אסורה

פרק 39- דמעות שקופות על מסקרה שחורה

״תעוף מפה,״ אני אומרת לו בשקט אני לא מסוגלת יותר לראות אותו. החולצה שלי רטובה מזמן מהדמעות שלא מפסיקות לרדת מהשנייה שזה הגיע לאוזניי.

-שלוש שעות קודם-

״פאק...״ אני אומרת אחרי ששירן סיפרה לי את מאורעי שיעור היסטוריה.
״כן.. טוב מה אני חופרת לך, איך את ?״ היא שואלת ואני מחייכת ומגלגלת עיניים.
״בסדר.. את יודעת.״ אני אומרת לה והיא נאנחת. ״אני יעבור להביא לך שיעורים אחרי בית ספר, ונלך לאנשהו.״
״בסדר.״ אני אומרת מיואשת, ״אני אדבר איתך.״

אני מחליפה בגדים לפוטר של s.wear בצבע ירוק זית עם סטאן סמית׳ לבנות וירוק מאחורה.
אני נכנסת לאוטו, ומתמיכה לכיוון הבית ספר.

׳צאי, אני בחוץ.׳ שלחתי לשיר הודעה.
אני מחכה רבע שעה והיא לא יוצאת, אני מחליטה להכנס לבית ספר.

״מה נשמע,״ אני ממלמת לכיוון השומר והוא שולח לי חיוך.

״אני מצטערת בשבילך,״ אחת הבנות בשכבה התקרבה אליי.
״מה?״ אני שואלת אותו והיא מכווצת את גבותייה בבלבול ומתקדמת.

אני רואה את שיר מרחוק, ״שיר מה את סתו-״ ״אחחח״ אני מרגישה את גופי על הרצפה ומרימה את מבטי ופשוט קמה משם לכוון שיר.

״פוסטמה, אני שעה בחוץ מה הבעיה שלך להסתכל בטלפון?״ אני מסובבת אותה אליי והיא ועל פניה הבעה מבוהלת.
״מה.., מה את עושה פה?״ היא מסתכלת כל רגע לצד. ״הכל טוב?״ אני שואלת.

״אמ כן, בואי נלך.״ היא מחייכת אליי.
״מאיו״ אני מסתובבת ורואה את שירן שמדביקה את הפער בהליכתנו.
״מה קורה?״ היא שואלת ואני מגלגלת את עניי. אין לי כוח למבטים של כולם.

אני רואה את קורל עם בטן, כמעט כמו שלי. קצת קשה לי להאמין שהיא השמינה.
״קורליה״ אני קוראת לה והיא מסתובבת אליי ומחייכת חיוך צבוע. ״מה ממתי?״
״חודש חמישי, אני אדבר איתכן עוד מעט יש לי שיעור.״ היא אומרת. קצת לא נעים להסתובב פה עם בטן של הריון אז היא באה ללמוד?

״הייתי בטוחה שתכעסי עלייה,״ שירן אומרת ואני מכווצת את גבותייה בשאלה ״למה שאכעס?״

שיר מסתכלת עליי מבוהלת ואחר כך שירן גם.

״בואו נדבר על זה בבית,״ שיר מבקשת ואני נכנסת לאוטו.

״מה ?״ אני שואלת בהלם ומסתכלת על התקרה כדי שלא תמרח לי המסקרה מהדמעות.

כן, היא בהריון ממנו. מהאבא של הילד שלי.
קורל בהריון מרועי, מרועי שלי. רועי אברג׳יל. והכי גרוע, שאנחנו לא פרודים חמש חודשים, זה אומר שכל זה קרה מהצד, בזמן שהיינו ביחד
״לא לא את לא עושה לי את זה עכשיו.״ שירן אומרת ומרימה את עצמה מהכיסא לעברי.
״מאיו הוא זין, אני מאחלת לו שלא יעמוד לו יותר בחיים,״ היא אומרת ואני צוחקת בין כל הבכי, ״גם אני״ שירן אומרת ״מאחלת לו שלא יזיין יותר בחיים.״
״חס וחלילה,״ אני אומרת ״משוגעות.״

המשך בקרוב ...♥️