אהבה אסורה

פרקים 6,7,8

~שיחה עם שירן~
-חייייייים
-מה את רוצה
-איזה אנרגיות איכס!
-קמתי משינה מה את רוצה?
-טוב אני באה אלייך, חצי שעה אצלך
-יאללה בואי
התארגנתי בזריזות לבשתי טישרט שחורה ושורט לבן והשחלתי לתוכו חגורה בצבע קאמל. ( הערת הכותבת-זה נשמע לא יפה, אבל זה מוש) לבשתי נעליים עם הכוכב בצד(מקווה שתבינו למה אני מתכוונת) תיק קטן בצבע של החגורה ואת האייפון.
שיר גרה די רחוק ממני, אז לקחתי את האיגל שלי.
אחרי עשר דקות הגעתי.
איגרפתי את ידי בכדי לתקתק על הדלת, אבל לפני שהספקתי ראיתי משהו יוצא בעצבים מהדלת, ושמתי לב לשירן שישבה על הספה בוכה.
״מה זה היה?״ שאלתי לא מבינה מה פשר הדבר.
״אח שלי כפיר.. הוא התעצבן עליי כי הוא גילה שרציתי לשכב עם לידור... ו.. וניסיתי להסביר לו שאני כבר בגיל המתאים, אבל הוא לא רוצה להקשיב״ אמרה ובכל הזמן הזה ישבתי דיי המומה. שירן בגילי, זה קצת מוקדם, לא?
״למה לא סיפרת לי על אח שלך? לא ידעתי שיש לך בכלל אח.״ הסברתי את עצמי, חושבת אם להגיד לה שמוקדם מידי בשביל לקיים יחסי מין, עם אדם שאת איתו רק שלושה חודשים.
״לא היה נראה לי כזה חשוב, תיארתי לעצמי שתגיעי לכאן ואגיד ביניכם..״ אמרה
״תיראי שירני, אני באמת אוהבת אותך, את יודעת. את רוצה לשמוע מה יש לי להגיד?״ שאלתי אותה, כדי לראות אם היא מעוניינת בכלל שאני אגיב לנושא.
״כן, תיהיי איתה כנה״ אמרה ונאנחתי. רומזת לה על כך שהדעה שלי שלילית.
״תראי מאמי, אנחנו עוד לא בנות 17. אני חושבת שזה מוקדם מידי לעשות אהבה. את בסך הכל איתו שלושה חודשים״ אמרתי ושמתי לב שעיניה מתמלאות בדמעות ״וכן, אני חושבת שאח שלך עשה בשכל שעצר אותך בזמן ועוד לא עשית את זה. את רוצה לאבד את הבתולים שלך בגיל 16? לכי תדעי אם הוא רוצה אותך רק בשביל זיון? אולי אחר כך הוא יפיץ עליך שמועות? תחשבי לפני שאת עושה את זה שירני, זה לא צחוק״ אמרתי והדמעות שטפו את פנייה כבר. חיבקתי אותה חזק, אני מבינה אותה, כן היא רוצה להרגיש את מה שכולם מרגישים, היא רוצה לאהוב את הגבר שלה. להרגיש אותו, אני יכולה להבין.
״טוב תעזבי את זה עכשיו, שימי משהו קצר ונצא לקניון. סוף סוף יש יום חם!״ התרגשתי.
״טוב דקה אני חוזרת״ ענתה גם היא בהתרגשות ודילגה במדרגות. שמעתי משהו נשבר. אוי ואבוי
״הכל בסדר״ שמעתי את הקול של שיר.
״ידיים שמאליות..״ מילמלתי לעצמי בשקט.
כעבור כמה דקות היא ירדה.
״שווה שלי״ אמרתי והפלקתי לה בתחת.
״סתמי יזונה, תראי איזה גוף!״  אמרה בקנאה מזוייפת. ״כן...״ מלמלתי.
עליתי על האיגל, שאני עומדת, ושירן מאחורי,יושבת על הכסא.
אחרי רבע שעה הגענו, ושמנו את האיגל במשרד המנהלים, שהמנהל הוא אבא של ידיד שלי.
נכנסו לזארה, וראיתי חולצה מכופתרת יפה בטירוף! ולפתע נזכרתי שבכלל רציתי לשאול את שירן על הקורס!
״וואי חיים, שחכתי להגיד לך. ראיתי פוסט באינסטוש, על סטיילינג אישי. בואי נלך!!״ אמתי מתלהבת.
״דיי זה בול בשבילנו. מתי השיעור הראשון?״
שאלה
״מחר בשעה 14:00 בשנקין תל אביב.״
אמרתי והוספתי ״ אמרו להביא את הבגדים הכי יפים שיש לך בארון, בואי נדפוק קנייה!״ אמרתי
קנינו בזארה את החולצה המכופתרת האפורה שעלייה היו מין שפריצים לבנים. כמו טיפקס.
חצאית מקסי בצבע כסוף, עם קיפולים, גינס בויפרנד מושי עם קרעים ענקיים, אבל בגבול הטעם הטוב, ומגפיים של רוקיסטית, שמעוטרים עליהן מעין צ׳וקרים שעליהם ניטים ושרשראות ברזל.
בפול אנד באר, קנינו מגף נמוך, וחולצה פשוטה שקצת מתחת לצאוורון של החולצה כתוב עליה משפט נחמד באנגלית.
בעדיקה, קנינו גינס חמוד, ליומיום.
והיינו בעוד מלא חנויות. כשסיימנו השעה הייתה כבר תשע.
החזרתי את שיר לבית שלה, והייתי בדרך לביתי.
״היי כוסית!״ שמעתי צעקה של קול נמוך.
סובבתי את ראשי כדי להבין מי זה שקרא לי במילה שאני הכי שונאת. כוסית.
ראיתי חבורה של ילדים בי״ב , בוא נגיד כאלה שלא באלך להתקל בהם בסמטאות בלילה.
״כן את!״ שאל כשהבחין שאני מנסה להבין אם הוא קרא לי.
התכוונתי להמשיך לנסוע, אבל האיגל נעצר. מה קורה? ורק אז שמתי לב במפתח שלי שהחזיק הילד.
״תן לי את זה!״ אמרתי וקיפצתי כדי לתפוס את המפתח. שמתי לב שהילד היה שקוע בשדיים שלי. ממש פחדתי. היה לו מבט מוזר.
״לירון עוף מפה!״ שמעתי קריאה. הדמות התקדמה אלינו וזיהיתי את רועי. תודה לאלוהים.
״תראה איזה כוסית אחי. מה אתה אומר?״ אמר לו במין משפט כזה שכנראה רק הם מבינים.
״שום דבר לא עושים פה. עוף לירון אל תגרום לי להתעצבן.״ אמר רועי. הילד שמסתבר ששמו הוא לירון זרק לו את המפתח והלך.
״אויש תודה רועי. תודה תודה תודה תודה!״ אמרתי מודה לו, מי היה יודע מה היה קורה? אולי הייתי נאנסת.
״בקטנה חיים. בואי אני אלווה אותך.״ אמר ומשך את מכנסיו מעלה, כשהמפתחות כרוכות סביב אצבעתו המורה.
״לא אני אסתדר, אני גם פה עם ה-״ אמרתי והוא קטע אותי.
״אז נלך ברגל״ אמר וחייכתי. דיי חמוד מצדו.
״מאי?״ שאל מקליק באצבעותיו שם לב שבהיתי בו דיי הרבה זמן. הוא ניסה להסתיר את זה שלא שם לב כדי שאני לא יהיה מובכת. יואו אני מאוהבת בו! זאת אומרת בקטע של ידידות.
״אז איך בבית ספר?״ שאל מפיג את השקט של הכמה דקות
״רגיל כזה אתה יודע. בית ספר..״ אמרתי ״את האמת שאף פעם לא ראיתי אותך״ אמרתי
״בית ספר זה לא הקטע שלי״ אמר
הגענו. להיות כנה? כן רציתי שניהיה עוד קצת זמן לבד. יכול להיות שאני מאוהבת?
הוא רכן אליי, ואז נפתחה בדיוק הדלת שאלירן נמצא בה. רועי במקום לנשק אותי פנה לכתף שלי, וחיבק אותי. זה רק בגלל אלירן אני בטוחה!
״לילה טוב״ לחש לי
״מה קורה אח שלי?״ שאל רועי את אלירן.
״רגיל כזה אתה יודע״ אמר וגיחכתי.
״לילה טוב לכם״ אמרתי שאני עולה, ורועי קורץ לי בלי שאלירן שם לב. לעזאזל, אני בטוחה שהייתי נראת כמו עגבנייה!
נרדמתי במחשבות עליו. על רועי.
מי יודע? אולי יום אחד יתפתח משהו בינינו?

אז היוש לכל הבננות. רציתי להגיד שאני כן מתרגשת שהקוראים עולים במהרה, כן כרגע אין הרבה, אבל נאחל בהצלחה.
אוהבת.