׳מה השעה?׳ אני שואלת בשעה שאנחנו יורדים לארוחת ערב, עדיין היום הראשון שלנו פה.
׳שמונה וחצי.׳ הוא עונה לי.
׳נראלך שסגרו את החדר אוכל?׳ אני שואלת.
׳כן, אבל ארגנתי משהו יותר טוב.׳ הוא שולח לי את החיוך שאני הכי אוהבת, את החיוך האמיתי עם השיניים הלבנות, והגומות האלה.
׳חולה על החיוך הזה שלך!׳ אני צועקת אבל לא בקול, אלא בלחישה.
׳תביא נשיקה׳ הוא אומר ואני נותנת לו נשיקה בלחי ומחייכת.
אנחנו נכנסים לחדר אוכל ורועי מוביל אותי לעבר מדרגות שנמצאות בתוך חדר האוכל.
׳מה זה?׳ אני שואלת כשיש חושך, ואז הוא מדליק את האור.
חדר אוכל פרטי? לא מאמינה!
׳איזה יפה!׳ אני אומרת בוחנת את החדר במלואו.
׳טוב בואי נאכל, ונצא להסתובב.׳ הוא אומר וניגש מלצר אלינו.
אנחנו מסיימים את הארוחה.
׳רוצה לטיילת?׳ הוא שואל ׳נעבור דרך הקניון.׳ הוא אומר עם חיוך תחמן.
׳ממש לא חמוד. אין לי פה כסף ואל תעז להציע לשלם עליי אפילו.׳ אני מסתובבת.
׳סבבה מה שתגידי.׳ הוא מגחך ואני שולחת אליו מבט של "תזהר ממני".
התקדמנו לטיילת וראינו את הכדור.
ביקשתי ממנו לרדת כי לא היה לי כסף אבל הוא לא היה מוכן לוותר לי.
׳יאללה עולים?׳ אני שואלת והוא מהנהן.
חיכינו שעה בתור עד שהגיע תורנו, התיישבנו וחגרו אותנו.
׳מוכן?׳ אני מחזיקה את ידו.
הוא לא מספיק לענות לי ואנחנו כבר בשמיים.
אני לא מפסיקה לצחוק למראה של רועי עוד שנייה מתעלף, אבל אחרי כמה רגעים הוא למד להנות מזה.
כשנעצרנו והתחילו להוריד אותנו לאדמה רועי הוציא קרץ למצלמה וחייך את החיוך הכובש שלו למצלמה ועשה עם שתיי ידיו אצבע שלישית. באותה שנייה רציתי למשוך מהשיערות כל בת ובת שצרחה שם בעקבות הפוזה המושלמת שעשה.
׳תזהר ממני!׳ אני צועקת עליו.
׳סתם יפה שלי מי יכולה עלייך? מי?׳ הוא שואל ברטוריות.
אני לא יכולה שלא לחייך.
לא הפסקתי לצחוק.
לוקח לנו כמה דקות עד שהרגליים שלנו מפסיקות לרעוד.
׳בואי לקניון, אני משלם.׳ הוא אומר ואני לא מוכנה שישלם עליי.
׳רועי לא, זה ממש לא בסדר.׳ אני מבקשת ממנו שיפסיק. אז במקום להפסיק הוא מרים אותי הפוך ורץ איתי לקניון.
׳מטומטם תוריד אותי!׳ אני צוחקת ללא הפסקה.
כשאנחנו נכנסים לקניון הוא מוריד אותי.
׳טוב בואי נכנס לכל החנויות בגדים׳ הוא אומר ׳נתחיל עם נייק׳
׳יאללה תבחרי.׳ הוא מבקש ׳אם לא אנחנו מתניעים את האוטו וכל השבוע שלך פה הולך.׳
אני בוחרת מכנס אחד, והוא מבין את הטעם שלי אז מעמיס לי עוד 7 פריטים.
׳מאמי דיי, זה נורא יקר.׳ אני מבקשת ממנו שלא יקנה לי יותר.
׳את יודעת שכסף זה לא הבעיה שלי.׳ הוא משוויץ.
׳טחון אחד.׳ אני צוחקת עליו.
׳לא ואת׳ הוא מחזיר לי בקול נשי, ואני נקרעת מצחוק.
לא חסר לי כסף, אבל אני לא אוהבת שמשלמים עליי. פשוט לא היה לי כסף עליי.
אחרי זה הוא לקח אותי לכל חנות אפשרית בקניון עד שהגיע השעה 23:00 וכבר לא היה לנו מה לחפש שם יותר.
׳יאללה בואי נחזור למלון.׳ הוא אומר ואנחנו תופסים מונית שלוקחת אותנו למלון.
׳תודה מאמי שלי.׳ אני מרגישה צורך להודות לרועי.
׳על מה יפה שלי?׳ הוא שואל.
׳על הכל, על השבוע המושלם שהולך להיות לנו פה, על הבגדים, על כל מה שאתה עושה ומשקיע למעני. תודה על הכל.׳ אני אומרת ומנשקת אותו.
׳את יודעת מה את יכולה להחזיר לי בתמורה?׳ הוא שואל עם מבט חרמן.
׳מטומטם! הרסת את כל הרגע!׳ אני מתעצבנת עליו.
׳סתם מושלמת שלי, תודה לך, על ששינית אותי.׳ הוא אומר ואני לא מבינה.
׳אני? במה שיניתי אותך?׳ אני שואלת מתרככת ולא מבינה.
׳את גרמת לי להראות צדדים שאפילו אני לא ידעתי שקיימים בי.׳ הוא אומר לי ותוך כדי מוריד חולצה ומוציא מכנס של נייק מהמזוודה. כל החיים שלו זה נייק.
׳אני אוהבת אותך.׳ אני תופסת בראשו ומנשקת אותו נשיקה אמיתית, נשיקה של אהבה.
׳אני יותר׳ הוא קובע וחוזר לנשק אותי.
אני מוציאה פיג׳מה ומתלבשת לידו מבינה שהוא מסתכל על כל תנועה פשוטה שלי.
אני נשכבת עליו והוא מכסה אותנו.
׳לילה טוב לאישה הכי יפה בארץ׳ הוא אומר ובאיזשהו מקום התרגשתי, הוא הגדיר אותי כשאישה ולא כילדה.
׳לילה טוב לגבר הכי יפה שהוא שלי.׳ אני אומרת מנשקת את החזה שלו ונרדמת.
YOU ARE READING
אהבה אסורה
Romance*מקום שלישי (3) בקטגוריית רומנטיקה בתאריך 24/10/18* ״תבטיח לי משהו אחד.״ ״כל דבר שתרצי, עד חצי המלכות.״ הוא אמר וגיחכתי. ״לא משנה מתי , איפה ניהיה, ובאיזה גיל, אם ניהיה נשואים, ואם לא. כל עוד שנינו נרצה- נוכל לחזור ?״ שאלתי והסתכלתי לתוך עיניו. ״תמ...
