אהבה אסורה

פרק 13- אכלת אותה

~כעבור חודש~
״בוקר טוב אלירן.״ אמרתי מיואשת כשניסיתי להעיר את אלירן לבית הספר.

מה קרה איתי ועם רועי בחודש האחרון?
לא משהו מעניין. זוכרים את הריב? אחרי המקרה עם שחר? אז שם הכל התחיל.
חזרנו הביתה, ורצתי לחדר. נפגעתי מכולם, רק אלירן לא פגע בי. רועי לא דיבר איתי יומיים, ואחרי שעברו היומיים האלה, הגיע הביתה שלי. אלירן לא היה; אני לא אשקר, פחדתי להיות לבד עם רועי, אבל הוא לא מסוגל לפגוע בי.
״אני רוצה לסיים את זה. לא מתאים לי״ אמר עם פרצוף שמראה אדישות וקצת אכזבה?
״למה? יש סיבה? זה בגלל שלא שכבנו
עדיין?״ שאלתי בטוחה בסיבה.
״לא מאי. זה לא בגלל זה! אנחנו לא
מתאימים״ הוא התעצבן. לא עניתי לו, פשוט ברחתי למעלה.
שמעתי את דלת נסגרת והרגשתי לעצמי לבכות.

מה היה עם אלירן? הוא ואלירן רבו מכות. רצח. אבל הם השלימו, לא כעסתי על אלירן. הוא לא יאבד את החברים שלו בגללי!

השמועות מספרות שעכשיו החברה הרצינית החדשה שלו, זאת אופיר.
סתם עוד פרחה שאוהבת להתלבש במנומר, אוהבת עקבים, והשיער שלה אף פעם לא מסודר.
אם נפגעתי? ברור שכן. זאת לא שאלה. בכיתי המון, כשפגשתי אותו, הוא תמיד זרק לכיווני מבט מתנשא, וכשפגש במבט העצוב שלי, הפנה את ראשו הצידה.

״אני קם״ הצהיר וקם לאמבטיה.
אני כבר הייתי מוכנה למטה, אוכלת את החביתה בלחמנייה שלי. סיימתי את שלי והכנתי לאלירן גם חביתה, וכשהוא ירד, ברצינות, תוך 3 ביסים נגמרה הארוחה.

יצאנו לבית הספר במכונית של אלירן. הוא יוצא לטיול.
״שיט!״ צעקתי שנפל לי הטלפון. למזלי הוא לא נשבר.
״לא נשבר!״ שמחתי והרמתי אותו מהרצפה. הוא לא נכנס בידי וכמעט החליק.
״טלפון מזדיין..״ מלמלתי לעצמי בלי שאלירן שמע.
״מאיו
״מה קורה שירני?״ שאלתי אותה כשהגענו לבית ספר.
״יש עכשיו שעת חלון! רפי לא הגיע.״ הצהירה בשמחה.
״יששש!״ צווחתי והסתובבתי בקפיטריה מודיעה לאנשים בשמחה שיש לי שעת חלון. ושירן מאחורה מתפדחת.

״בואי למחששה!״ הציעה
״מה יש לך לחפש שם?..״ שאלתי לא אוהבת את הרעיון.
״סתם, רוצה ללכת ללידור, ואני מקווה שכפיר לא שם!״(כפיר זה אח שלה, לידור הוא החבר שלה.) אמרה
״לא נראה לי שהוא שם, הוא הלך לטיול של השכבה שלו?״ שאלתי
״תאמת שראיתי אתמול בערב מזוודה כחולה כזו, אבל לא קישרתי, ואם כן, אז לידור לא הלך, וכנראה שגם רועי.״ אמרה מאושרת.
״יאללה בואי״ משכה אותי בידי
כן, אם חשבתם שניפגוש את רועי בדרך צדקתם.
״אל תילחצי, תדלגי עליו. אני רק אומר לו שלום״ אמרה לי שירן
״אוקיי.״ אמרתי והתחלנו לחבק את כולם,אני חייכתי לרועי אבל לא חיבקתי אותו.
כשהגעתי לילד הרביעי בחבורה, לא זיהיתי אותו, אז חייכתי אליו והוא נעמד, הוא חייך אליי בחזרה.
״מאי״ אמרתי שהתרחקו קצת מכולם והושטתי אליו את ידי
״אראל״ החזיר ונישק את ידי
״לא צריך להיות כזה רציני״ אמרתי צינית.
״אז מה יפה כמוך עושה כאן?״ שאל
״אתה יודע.. לומדת?״ ספק אמרתי ספק שאלתי.
״אה, נכון״ אמר וגיחך. טיפש.
״טוב לי יש שיעור, אז ביי..״ אמרתי ועפתי משם. איזה אדיוט עם תעודות!

נקודת מבט רועי:
כן הציק לי שהיא דלגה עליי בחיבוק, אבל הבנתי אותה.
התחלתי לדבר קצת עם רפאל ולפתע הוא אמר:״ קלוט את אראל, חושב שיש לו סיכוי עם מאי״ וגיחך
שמעתי טוב? אני הזהרתי את כולם- מי שמתקרב אליה גמור.
אכלת אותה אראל.