פרק 22- עוד שלושה חודשים

2.2K 74 0
                                    

׳מאיו,׳ אני שומעת את רועי שנכנס לגינה ׳אנחנו צריכים לדבר.׳

זה מלחיץ אותי, הטון שלו ובעיקר הפרצוף המוזר שהיה לו.

׳עליי׳ הוא סימן לי לשבת עליו והתקרבתי אליו והתיישבתי עליו.

׳מאיו... את יודעת שאני בן 18 כבר. ועוד כמה חודשים נגמרת השנה, ואני הפסקתי ללמוד מזמן. יש לי תאריך לגיוס.׳ הוא אומר ואני לפתע הפסקתי לשמוע.

׳מתי?׳ אני שואלת, ועולה בי השאלה "מה אני הולכת לעשות בלעדיו?"

׳עוד שלושה חודשים בדיוק. אחרי החופש הגדול.׳ הוא אומר ואני מסתכלת אל עבר השמיים מנסה לבלוע בתוך עיניי את הדמעות שהצברו לאחר ששמעתי את התאריך.

׳מאיו די׳ הוא אומר, ׳את יודעת שאם זה היה ניתן לבחירה לא הייתי הולך.׳

הוא מנגב את הדמעות שלי.
הוא מחזק את אחיזתו בי.

׳בואי בואי נלך לעשות קצת אהבה, התגעגעתי אלייך ולגוף היפה הזה שלך.׳ הוא אומר ומרים אותי בתנוחת כלה.

׳הנה הצחוק שאני אוהב׳ הוא אומר כשהוא שומע את הצחוק שלי מבעד לדמעות.

***********

׳עוד חודשיים וקצת׳ אני אומרת לרועי בשעה ששכבנו במיטה שלי.

׳את מוכנה להפסיק לחשוב על זה?׳ הוא מבקש בעצבים ׳תפסיקי כבר מאי, תחשבי רק עלינו. חוץ מזה, אני חוזר פעם בשבועיים לסופ"ש, אז ככה שאת תראי אותי עד שיימאס לך מאיו.׳

׳אבל זה לא אני. המוח שלי כל הזמן עוסק בזה, אני לא מצליחה להתרכז בכלום! מה, זה אף פעם לא קרה לך?׳ אני חצי שואלת אומרת.

׳לא קרה לי. אבל את צריכה לחשוב חיובי. זה רק שלוש שנים ואז אנחנו נקנה בית, נעשה מאה ילדים ונזקן ביחד.׳ הוא קובע גורם לי לצחוק ולהתרגש ממנו.

אני מניחה עליו את ראשי, ׳עוד חודשיים אני לא יוכל לשכב עלייך ככה.׳ אני אומרת.

׳מאי אל תעצבני.׳ הוא אומר ואני מלטפת את חזהו.

אני מרימה את חולצתו משאירה לו נשיקות על הבטן.

׳חלום שלי לישון איתך ככה כל החיים, אני לא צריכה יותר.׳ אני מסניפה אותו. הריח אלוהים.

׳בואי נלך להסתובב׳ הוא אומר וקם.

׳לא נו, אני בתנוחה קטלנית׳ אני אומרת בערסיות

׳אני שונא כשאת מדברת ככה׳ הוא מתעצבן עליי.

׳טוב אז אני יפסיק, מבטיחה׳ אמרתי וקמתי מוציאה בגדים. הוצאתי ג׳ינס אפור, חולצה לבנה, עם ג׳קט ג׳ינס מעל. ונעלתי את נעלי האייר פורס היי הלבנות שלי של נייק.

׳טוב, שנצא?׳ הוא שואל ויורד במדרגות במהירות.

׳כן, אבל לאן הולכים?׳ אני שואלת.

׳משהו כיף, סומכת עליי?׳ הוא חצי שואל חצי אומר.

׳ברור.׳ אני אומרת, זאת לא שאלה בכלל!

אנחנו נוסעים ובזווית העין אני רואה את הסופרלנד.

׳אמאל'ה חיים שלי!׳ אני צועקת בהתרגשות, מאז ומעולם אהבתי אקסטרים.

׳אהבת?׳ הוא שואל מחייך. אח אלוהים החיוך הזה!

׳ברור! אתה לא מכיר אותי אפילו באקסטרים, אני עולה על כל המתקנים ואתה איתי!׳ אני קובעת והוא צוחק לי בפנים.

׳נשמה, את עולה לבד.׳ הוא אומר ואני צוחקת מחזירה לו באותה המטבע.

׳אנחנו עוד נראה.׳ אני קורצת לו והוא מייל חיוך עם שיניים.

אני תופסת את הפנים שלו ומנשקת אותו בלחי.

אני מרימה את שיערי לקוקו, והוא אומר לי שזה הדבר הכי יפה בעולם.

~נקודת מבט רועי~

׳טוב אז ככה; קודם עולים על הקומבה!׳ היא צועקת בהתלהבות, קופצת ומוחאת כפיים.

אני נגרר אחריה, היא תופסת בידי ורצה.

אנחנו מחכים שעות בקומבה.

׳עוד שתיי סיבובים תורנו!׳ היא מתרגשת ואני
כבר רוצה להקיא.

״לחגור חגורות, נא לא להוציא ידיים מהמושבים.״ הכרזת אמרה והוסיפה ״נסיעה נעימה.״



וואו אתם מהממים! אלופים תודה רבה♥️
בשבוע עלו לי 150 קריאות תודה תודה ושוב תודה!

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now