פרק 42-אחד לפני הסוף

1.7K 56 2
                                    

-נקודת מבט רועי-

״עשיתי.״
״ברור שעשיתי.״
״בודאי.״
״אבל לא כזאת. אתה בגדת בי, ועזוב את זה, עוד יצאת עם אחרת ואפילו לא בדקת אם אני בסדר, צריכה משהו.״
היא צודקת, אין לי מה להגיד . אני עזבתי את אשתי לעתיד לבד; בהריון.

״מה את רוצה שאני יגיד ?״

היא מגחכת. ״שתחבק אותי, שתנשק אותי, שתגיד לי שוב סליחה.״
ואני עושה את מה שהיא מבקשת.

״אני אוהב אותך אישתי.״ היא מחזקת את החיבוק שלה.

תיכננתי לעשות את זה עכשיו אבל זה לא מתאים. אבל אני אעשה את זה בכל זאת.

אני יורד מהמיטה, מתנתק ממנה.
אני יורד לרצפה וכורע מולה ברך.

״התנשאי לי?״

חודשים לפני:

״בחור צעיר״ הרופא אומר. אני מרפה את אחיזתו ומשחרר אותו.
״אני מתנצל אבל עדיין אין תשובות,״ הוא אומר מחדיר בי מבט.
״כמה זמן היא שם כבר?״ אני שואל את אלירן אבל הוא לא עונה לי. הוא שקוע במחשבות.

״חבר,״ אני קורא למוכר במזנון של בית החולים. ״תן לי בבקשה הפוך, בלי סוכר.״
״10.90״ הוא אומר ואני מביא לו שטר של 200 שקל.
הוא מגיש לי את הכוס ואת העודף ואני מתקדם לחדר.

״היא בסדר״ אלירן אומר לי ואני מפיל את הכוס. ״הרופא היה פה.״

הם נכנסו אלייה, אני לא נכנסתי, רק הבטתי מבחוץ במלאך שלי. היא הבחינה בי ואני חייכתי אליה. ומייד לאחר מכן הלכתי משם.

כעבור חודש

היום הלידה של מאי, אני ביררתי הכל ושוב, אני יושב מחוץ לחדר בלי האומץ להכנס ומחכה לרופא שייצא ויגיד שהלידה עברה בסדר.

הרופא יצא להודיע שהלידה עברה חלקה, והסברתי לו שאני האבא והוא נתן לי צמיד למחלקת תינוקות.

הלכתי לשם, רואה את המיטה של הבן שלי, שעל הכרטיס ביקור שעל המיטה רשום: זכר-אברג׳יל.
יש לי ילד. בשר מבשרי, דם מדמי, נצר למשפחת אברג'יל.
הרמתי אותו על ידי מחבק אותו.
הוא היה כל כך יפה. הוא היה שונה משאר התינוקות. ולא אני לא אומר את זה בגלל שאני אבא שלו, הוא פשוט היה התינוק הכי יפה מכל השאר.
״אני אוהב אותך״ לחשתי לאוזנו.

מאי הסתכלה מבחוץ על המחזה ושוב. חייכתי הנחתי אותו בעדינות חזרה במיטתו ויצאתי אלייה.
״אתה היית כל הזמן מחוץ לחדר בלידה?״ היא שאתה והנהנתי.
״תודה.״ היא ענתה.
״יש לנו ילד מושלם.״ אמרתי והיא חייכה.
״חשבתי על לקרוא לו עמרי, מה אתה אומר?״
״שם יפה,״ עניתי והוספתי ״איך עברה הלידה?״ שאלתי .
״בסדר, בלי אפידורל תוך שעתיים הוא היה בחוץ.״
לא יכולתי להסתכל עלייה, היא יפה מידי.
״ אני צריך ללכת.״ אמרתי והותרתי אותה שם.

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now