׳איך אני אוהבת את החופש הגדול!׳ אני צועקת כמה דקות לפני הצלצול שיכריז על בואו של החופש.
׳זהו בגדול... אה, שמרו על עצמכם!׳ המורה אומרת ומהדקת כל מיני דפים.
׳מאי לוי׳ המורה קוראת בשמי ואני מתקדמת לעברה לוקחת את התעודה ולוחצת את ידה.
אנחנו יוצאים מהכיתה לאחר חלוקת התעודות לעבר השער, מתכוננים להעלם מפה.
׳מה קורה?׳ רועי שואל אותי כשאנחנו נפגשים ומנשק אותי.
׳טוב׳ אני עונה ביובש.
׳נו מאיו... מה יש?׳ הוא שואל מודאג, הרי אני תמיד שמחה ואנרגטית, ועוד עכשיו שהחופש הגדול.
׳אני לא אראה אותך יותר בבית הספר בשנה הבאה. אני לא יודעת מה יקרה פה. לא יהיה לי מי שישמור עליי. גם אלירן לא יהיה פה!׳ אני אומרת מודאגת והוא מחבק אותי.
׳יפה שלי, אף אחד לא יגע בך. אף אחד. אני מבטיח לך. ואת כן תראי אותי הרבה, אבל רק בסופי שבוע, ואנחנו נעשה כיף חיים בכל סופי השבוע!׳ הוא מנסה להעלות לי את המצב רוח. אני רואה שהוא שמח, אז מי אני שיהרוס לו את המצב רוח השמח?
אני קופצת לו על הגב ואנחנו יורדים לכיוון השער, וכמובן שלא ניתן לא לשים לב למאות הילדים שמחכים שהשומר יפתח את השער.
׳שיר, שיר!׳ אני קוראת לה. כן כן שיר. ׳חכי רגע!׳
׳מאי?׳ היא שואלת כדי לוודא שזו אני.
׳בואי לא נריב יותר!׳ אני קופצת עליה בלי לתת לה לדבר.
היא צוחקת ומחבקת אותי.
מהצד אני רואה את שירן צופה בי עם מבט מאוכזב, כשהיא מבחינה בי היא משפילה את ראשה ומתקדמת לעבר כל הילדים.
׳לא,לא,לא שיט...׳ אני ממלמת תופסת ביד של שיר ורצה לכיוונה במהירות כדי שלא תעלם משדה הראייה שלי.
׳שירן!׳ אני צועקת ׳מה יש לך?׳
׳אה כלום. טוב אני צריכה ללכת׳ היא אומרת מתקדמת לכיוון כפיר שעמד מחובק עם לידור.
׳את לא זזה לשום מקום!׳ אני קובעת והיא מסתובבת אליי.
׳מה מאי? מה את רוצה שאני אגיד לך? שאני לא מרגישה מנוצלת?׳ היא שואלת ואני נעלבת.
׳מנוצלת?׳ אני שואלת בהלם ׳אני לא מאמינה עלייך!׳
׳מאי! אם את היית במקומי את כן היית מרגישה ככה! שבגלל שרבת עם החברה הכי טובה שלך מצאת לך חברה אחרת. ואז כשהשלמת עם החברה הכי טובה שלך לא באת אפילו לחפש אותי בסוף השנה, כשאת יודעת שאני כבר לא אלמד בבית הספר הזה בשנה הבאה כי אני עוברת!׳ היא מוציאה עליי את כל התסכול שלה.
שיר מרגישה לא בנוח אז היא עוזבת אותנו.
׳מה?׳ אני לא מבינה ׳את עוברת עיר?׳
׳את רואה? את אפילו לא טורחת להקשיב לי. אני חופרת לך על זה מפסח! אבל את אפילו לא מייחסת לזה חשיבות.׳ היא מציבה בפניי את המחשבות שלה.
׳אני.. מצטערת.׳ אני לוחשת.
׳כבר מאוחר מידיי לבקש סליחה.׳ היא אומרת והצלצול מתנגן.
לא הספקתי להפרד מכל שכבת י"ב. מכל שכבת י"א.
לא הספקתי והכל בגלל הריב המטופש הזה!
YOU ARE READING
אהבה אסורה
Romansa*מקום שלישי (3) בקטגוריית רומנטיקה בתאריך 24/10/18* ״תבטיח לי משהו אחד.״ ״כל דבר שתרצי, עד חצי המלכות.״ הוא אמר וגיחכתי. ״לא משנה מתי , איפה ניהיה, ובאיזה גיל, אם ניהיה נשואים, ואם לא. כל עוד שנינו נרצה- נוכל לחזור ?״ שאלתי והסתכלתי לתוך עיניו. ״תמ...
