פרק 18- בבקשה תלך

2.1K 73 0
                                    

אני הולך לבית שלה בודק אם יש עליי מפתח.
כן.
אני נכנס אל תוך הבית, ושם לב שאין אף אחד בסלון. אני עולה בזריזות לחדר שלה, מוריד את הנעליים ונופל לידה. אני מריח אותה ומבין איזה טעות עשיתי. אני תוחב את פניי בתוך ידיי כי אני אידיוט. הרסתי הכל. ואם היא מספיק טובה כמו שאני אומר אני צריך לספר לה.
***********
׳ממתי את ערה?׳ אני שואל אותה כשאני מבחין בעיניה פקוחות.
׳רבע שעה.׳ היא אומרת ואני מחייך. החיוך שלי יורד אוטומטית כשאני נזכר באירועי אמש.
׳מאיו׳ אני אומר נואש אליה. ׳תנשקי אותי כאילו זו הפעם האחרונה.׳ אני אומר ועוצם עיניים.
׳קרה משהו?׳ היא שואלת לחוצה.
׳תנשקי אותי׳ אני אומר מתעלם משאלתה.
היא מצמידה את שפתינו אחת אל השנייה, ונשכבת עליי. היא באה להוריד את חולצתה ואני עוצר אותה.
׳לא מאי.׳ אני אומר בטון קשה שמרתיע אותה.
׳תספר לי מה יושב לך על הלב׳ היא מבקשת מניחה את ראשי בין רגליה כשהיא בישיבה מזרחית ומשחקת לי בשיער.
אני קם מהתנוחה הזאת כי זה מקשה עליי לדבר.
׳אני בגדתי בך.׳ אני אומרת בלי גמגומים. אבל בפנים נשבר לי הלב מהמבט שלה.
׳אם אתה צוחק תודה עכשיו׳ היא אומרת עם דמעות בעיניים שעומדות לזלוג בכל רגע.
׳לא, ואין אפילו טעם להגיד לך כמה אני מצטער, כי את יודעת.׳ אני אומר והדמעות כבר זלגו באמצע המשפט.

פניה קפאו. המבט הזה שבר אותי סופית.

׳תלך רועי.׳ היא לוחשת. אני מסתובב ומכווץ את עיניי בכאב.
׳אני מצטער.׳ אני אומר והיא מחזירה ׳בבקשה תלך.׳ היא אומרת.
אני קם לאחר שנעלתי נעליים נותן בה מבט אחרון ואומר שוב פעם את המשפט שהתרבה בשיחה הזו ׳אני מצטער.׳ וסוגר את הדלת.

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now