אהבה אסורה

פרק 33- מה הלאה?

אני ורועי חזרנו הביתה אתמול, היה מושלם, נהנתי בכל רגע איתו. אבל, עכשיו צריך לספר להורים שלי. ו... בעוד חודש יש לי יום הולדת 18. אני פאקינג חוקית!
יש לי היום טסט בשעה חמש, זאת אומרת שאם אני עוברת היום את המבחן... יש לי רישיון! ולא רק רועי יוכל להסיע אותנו.

בעוד שלושה ימים חוזרים לבית ספר, ואני מדוכאת בטירוף, מלא בגרויות על הראש, ואני עוד כיתת משפטים, זאת אומרת שיש לנו דיון ומשפט "אמיתי" שהוא בעצם מבויים, ומבחן ענקי לקראת סיום השנה מזל שהשנה נגמרת בחודש דצמבר,ו- אוף אין לי כוח!

״מה את שקועה כל כך במחשבות?״ רועי שואל אותי כשהוא נכנס לחדר עם קערה שיש בה במבה שוקולד וביד הוא מחזיק קינדר בואנו.
״אני מאוהבת לך בחיים,״ אני צועקת לעברו, רק אלוהים יודע כמה הייתי רעבה עכשיו לשוקולד!
״משוגעת שלי.״ הוא מכנה אותי ואני מחייכת אליו.

-בוקר-
״איפה היית בלילה?״ אני שואלת את רועי והוא היה נראה שונה.
״סתם קפצתי לעידן רגע,״ הוא אמר. ואז נזכרתי, מחרתיים הוא נוסע לצבא ואז הוא חוזר לסופ"ש.
״רגע?״ אני שואלת ״היית שם בערך שלוש שעות.״ אני מרגישה די מבולבלת.
אני ניגשת למקרר ומוציאה ביצה, אני באה לסגור את המקרר ״אתה רוצה חביתה?״ אני שואלת אותו. הוא מניד בראשו לשלילה ועולה לחדר. הוא לא נתן לי נשיקה הבוקר, חיבוק, או איזשהי מחמאה.

״מה עובר עלייך?״ אני שואלת אותו כשאני מתפרצת לחדר.
״מה עובר עליי?״ הוא שואל באדישות. אני לא יכולה לסבול את זה.
״טוב כשתתאפס על עצמך ותבין מה עובר עלייך אני מחכה לך בבית שלי, תבוא.״ אני אומרת בעדינות וברוך, הוא לא מתנהג כרגיל.

אני מחליפה מולו רק חולצה ונועלת את הכפכפים שלי ויוצאת מהבית.

אני לוקחת איתי את האיגל שלי עם ההקדשה של שמי, האוטו שלי עד היום בשעה חמש.
אני נוסעת הביתה

-שבוע ימים לאחר מכן-

רועי לא ניסה ליצור איתי קשר, כל השבוע הזה. נעלתי את עצמי בחדר. הפעמים היחידות שיצאתי ממנו היו רק להתקלח ולאכול.
רק שיר ושירן היו האנשים היחידים שדרכו לי השבוע בבית.

שמעתי דפיקות בדלת, אלו בטוח לא שיר או שירן. הן היו מודיעות.
הסתכלתי בעיינית של הדלת וחייכתי, רועי עמד שם, חתיך כמו תמיד. פתחתי לו את הדלת, ולפני שאמרנו שלום, או כל מילה אחרת חיבקתי אותו חיבוק אוהב, שהזכיר לי למי אני שייכת.

התיישבנו על הספה, ובערך 10דקות שתקנו, מהמבטים וההבעות שלו יכולתי להבחין שמשהו לא כשורה.
״כשיהיה לך מה להגיד, אני למעלה בחדר.״ אני אמרתי כגר מעוצבנת מכך שהוא בא כדי לשתוק.
אחרי כמה דקות אני שומעת רעש את הרעש של המנעול, נשבר.

״אני מצטער.״ הוא אמר ונשק אותי. לא עניין אותי מה קרה, אלא רק מה יקרה.
מפה לשם הגיע מצב ששכבנו, אבל משהו הרגיש שונה, כאילו הוא פחות משקיע ופחות אוהב. זאת רק אני. אבל מסתבר שאני רק מנסה לשכנע את עצמי.

״מתי תחזרי לבית שלי?״ הוא שואל לא מביט בעיניי.
״מחר, מחרתיים.. נראה.״ אני אומרת.

עוברות בערך שעתיים ושירן שולחת לי הודעה שהיא באה אליי עוד חצי שעה בערך. רועי הלך לפני רבע שעה, בינתיים נכנסתי להתקלח.
יצאתי ולבשתי פיג'מה קצרצרה וקיצית.
שירן הגיעה וסיפרתי לה על כל מה שקרה.
״וואו, עכשיו לא תוכלו להזדיין עם דלת  נעולה.״ היא אומרת. סתומה.
״וואו איזה תשובה.״ אני עונה בציניות והיא מחבקת אותי.
״אבל כששבנו זה הרגיש מוזר, זה לא היה לעשות אהבה זה היה לזיין, אני לא יודעת איך להסביר את זה. כאילו הוא רק רצה לעשות את זה ולסיים כמה שיותר מהר,״ אני אומרת ומעמיקה מחשבה ממה זה נובע. ״כשהוא הסתכל עליי היה לו מבט שבור בעיניים, אני לא יודעת איך לתאר לך את זה.״

היא הסתכלה עליי במבט מוזר, מין כאב. מה היא יודעת?
״מאי,״ היא התחילה ועצרה. כאילו, חשבה אם לספר לי. ״את יודעת מה היה עם רועי ביום שבת?״ היא שואלת ואני חושבת.
״כן הוא היה אצל עידן,״ אני אומרת נזכרת במה שהוא אמר לי לפני הריב.
״אה.״ היא עונה ״הוא היה במועדון,״ היא אומרת ואני ממצמצת את עיניי בכוח כדי לצאת מההלם שההיתי בו לכמה שניות.
״והוא,״ הקול שלה רעד ״הוא שכב עם אלינור, האקסית שלו. מאיו אני מצטערת.״ היא אמרה והמוח שלי עדיין ניסה לפרש את מה שהיא אמרה. רק כשהבנתי מה קרה, השפלתי את ראשי, אני שונאת שרואים אותי בוכה.

הדמעות התמלאו בעיניי, והרמתי את ראשי כלפיי מעלה כדי שהדמעות לא יזלגו, אך לשווא.
הם ירדו בבת אחת, ובכמויות. רק אחר כך הרגשתי לעצמי לבכות על שירן, ולצעוק. שאני שונאת אותו. ואז נזכרתי שיש לי ילד ממנו. בכיתי הרבה יותר חזק, אני לא חולה לתאר איך הרגשתי, כאילו הוא מת בשבילי, כאילו אבדתי את הדבר הכי יקר וחשוב שהיה לי.
איך אני אספר להורים שלי בלעדיו? מי יהיה שם לצידי? אחרי שעה וחצי של בכי וקללות, שטפתי פנים, החזרתי את שירן הביתה שלה, מודה לה עשרות פעמים על הכל ונוסעת לרועי.

הוא פותח לי את הדלת וכשהוא מבחין בי הוא מחזיר את המבט המרוחק. אני מביטה בו, במי שהיה שלי עד לפני שעתיים, לפחות עד שגיליתי את זה.

״אתה עשית אהבה עם משהי אחרת, אתה מבין מה זה?״ אני שואלת, ״אתה הלכת ופאקינג שכבת עם מישהי אחרת. אתם לא הזדיינתם, אתם עשיתם אהבה. אני שונאת אותך ואותה. ועוד יש לי ילד ממך, אתה פאקינג אבא!״
אני אומרת, והוא עוצם את עיניו בחוזקה כאילו לא אומר משהו, שומר בסוד.
״אני מצטער,״ הוא אומר שוב. ״אני באמת מצטער.״

היוש בננות. השבוע יעלה עוד פרק או שתיים.
בערך עוד עשר פרקים לסיום, אוהבת המון♥️