אהבה אסורה

פרק 36- ליפול לזה שוב

טוב אז עברו שבועיים מאז המקרה שלי עם רועי.

טוב אז מה שונה? רועי ואלינור כבר לא ביחד, ואת האמת שלא התרגשתי ולא הרגשתי כלום. אנחנו סיימנו את זה אחת ולתמיד ואני מבינה שכנראה פשוט לא נועדו זה לזה.

עכשיו אנחנו מדברות עם שיר שהלכה לגניקולוג, כי הבדיקות הראו שהיא לא בהריון אבל היא לא מפסיקה להקיא, שירן כרגע נמצאת אצלי, ואנחנו מדברות בפייס טיים עם שיר שתגלה עכשיו אם היא בהריון או לא.

״טוב בנות אני נכנסת, אני אתקשר אליכם כשאני יוצאת.״ שיר אומרת ומסדרת את השיער שלה שהתבלגן קצת.
״בהצלחה אהבה שלי.״ אני אומרת ומנתקת. אני ושירן מתחילות לדבר על התאריך לידה שלי, והיחסים שלה עם לידור, ושיר מתקשרת אלינו.

״אני אומרת שהיא בהריון,״ אני אומרת.
״אני חושבת שלא, אולי היא חולה בשפעת או משהו, אבל הם לא היו מזדיינים בלי קונדום.״ היא אומרת ודיבור שלה מביך אותי. היא כל הזמן מדברת בצורה גסה על דברים.

״נו יש תשובה?״ אני שואלת ורק אז אני מבחינה בה בוכה, היא בחדר כלשהו והיא לבד בתוכו, ונשמעה טריקת דלת.
״את בהריון.״ אני קובעת, הפרצוף שלה זסגיר אותה. כשאני אומרת את זה היא רק פורצת בבכי רב עוד יותר ואז אנחנו שתינו בטוחות.

״שיר, זה בסדר. למה את מגיבה ככה?״ אני שואלת ושירן חוטפת לי את הטלפון כדי לנסות להבין מה קרה לה.
״אני לא מסוגלת מאי, אני לא יודעת איך הצלחת.״ היא אומרת ומנגבת את הדמעות. אנחנו מתבוננות בה 5 דקות בזמן שהיא מנסה להרגע ולספר לכפיר. ״טוב, אני יוצאת, אני מקווה שהוא ישמח.״ היא אומרת, אנחנו מהנהנות והיא מנתקת.

״יש משהו חדש מרועי?״ שירן שואלת כשהיא שוטפת את ידיה באמבטיה שנמצאת בחדרי.
״לא,״ אני אומר ומוסיפה, ״אחרי מה שהיה עם אלינור לא דיברנו.״
״והוא ניסה?״ היא שואלת ואני מנידה בראשי לשלילה.
״לא, אפילו לא שיחה.״ אני אומרת בטוחה בעצמי, עדיין כל דבר מזכיר לי אותו, ועדיין כואב לי כמו פעם, אבל הרגשות שלי אליו הולכים ודועכים.

״טוב, אני נכנסת להתקלח. את רוצהד אני אקפיץ אותך הביתה?״ אני שואלת והיא מהנהנת בראשה, ״אני רק אתקלח ואסיע אותך.״

״בואי.״ אני קוראת לשירן בזמן שאני אופסת את שיערי לגולגול נמוך שאחוז בקליפס, וחתיכות מקדמת השיער נופלות על פניי.

״שימי שירים,״ היא מבקשת ואני לוקחת את הטלפון שלי שאוטומטית מתחבר למערכת ההגברה באוטו. אני שמה את השיר 'פרדייז' של עומר אדם, ואני ושירן שפות מתחילות לצרוח.

אנחנו נקרעות מצחוק כששירן באה לצאת ודופקת את הראש בדלת.

״ביי יפה שלי״ אני צועקת לה מהחלוק והיא מסתובבת אליי מפריחה לי נשיקה.

אני שמה לב שלא נשאר דלק, ואני די בטוחה שמחר אני אשכח מחר למלא דלק. קפצתי לתחנת הדלק הקרובה, ומאחורי יש מכונית שאני מזהה, כמו של רועי.

הוא יוצא מהאוטו, ומתפללת שהוא לא קלט אותי. עזבו את זה שאני נראת כאילו יצאתי ממזבלה, אין לי כוח לעימות הזה עכשיו.

״את חושבת שאני לא אזהה אותך?״ הוא שואל אני מתעלמת ממנו, מחכה שמיכל הדלק שלי יתמלא, ושאני אוכל לעוף משם.

השעה הייתי עכשיו 1:30 בלילה, ככה שהיינו אני רועי, ועוד מכונית.

״עוד כמה זמן תתעלמי ממני?״ הוא שואל ומיכל הדלק סיים להתמלא.

אני פותחת את הדלת ומסדרת את המכנס טרנינג האפור שלבשתי, והוא מסובב אותי מביט בעיניי.

הוא מרפרף עם עיניו על שפתיי, וגם העיניים שלי יורדות לשפתיים היפות והמלאות שלו.

הוא לוקח את זה כאישור לנשק אותי. בהתחלה לא שיתפתי פעולה, אבל אז כשהוא ביקש אישור עם לשונו פתחתי את שפתיי ופשוט הרגשתי כאילו הכל מתחיל מהתחלה.
ואז זה הכה בי. זו הייתה הנשיקה שסיימה את הקשר שלנו. וברגע אחד כל הרגשות שלי חזרו.

הדמעות מתחילות לזלוג והוא מרגיש אותן.

״למה את בוכה יפה שלי?״ הוא קורא לי והבטן שלי מתהפכת מלשמוע אותו קורא לי ככה.

״כי אני אוהבת אותך, ואתה שברת לי את הלב, רועי אתה אבא. אבא של הילד שלי. אתה הלכת ושכבת עם אחרות בזמן שאני ישבתי בבית וחשבתי שהלכת לחבר, לא הייתי נותנת לעצמי להגיד לך לא ללכת עם חברים, ו,״ אני קוטעת את עצמי מבינה שאני סתם מדברת. ״אני מנסה להתגבר עלייך, למה אתה הורס לי? רועי, אני אוהבת אותך, אבל אני לא מסכימה לעצמי להיות כל כך מטומטמת ולחזור על הטעות הזאת, שהיא להיות איתך, ועוד להביא איתך ילד.״

״מאי תתני לי הזדמנות.״ הוא מבקש והעיניים שלו יפות יותר מתמיד. אבל לא, אני לא נותנת לעצמי ליפול לזה שוב.

״אני נשבע לך הייתי צריך להבין מה אני רוצה.״ הוא אומר והדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג. ״אם את אומרת לי לא,״ הוא אומר ואני מייבבת.

״את לא תראי אותי יותר. תעשי את מה שהלב שלך אומר ולא המוח.״

פרק אחרון להיום, וואי העלתי שלושה פרקים, פיצוי על כל הזמן שלא העלתי.

מה אתם אומרים שיקרה?