להיות איתו

פרק 15: חופשה

"כריסטינה מתי את מתכוונת לעלות על הטיסה?"

"אמא את חייבת להרגע, אל תדאגי אני אגיע בזמן לארוחת החג!"

"את זוכרת שיש לנו המון מוזמנים, אני לא רוצה שתאחרי."

"אני לא אאחר אמא, אני מסיימת לארוז ויוצאת לשדה."

"מתגעגעת אלייך."

"ביי אמא."

הכנסתי למזוודה שלי עוד כמה חולצות וגרביים. ויצאתי, "שיט כמעט שחכתי!" חזרתי לחדר ולקחתי ביידי קופסאת מתנה שקניתי לכריסטיאן, "בדיוק אותך אני מחפשת!" פתאום מצאתי אותו מולי, "והנה אני!" 

"קניתי לך מתנת חג!" הושטתי לו את הקופסא שביידי הוא הושיט לי קופסא בעצמו, "קניתי לך גם." חיבקתי אותו והוא נשק אותו, "אני חייבת להספיק לשדה, אתה הולך לאמא שלך נכון?" הוא הנהן בהסכמה, "תמסור לה דרישת שלום ממני." הוא חיבק ונישק אותי שוה, "אני אלווה אותך לשער." הוא ליווה אותי ושוב נישק וחיבק, "אני אתגעגע אלייך כריסטינה ויירלסון." "זה בסך הכל שבועיים כריסטיאן!" נישקתי אותו, "עכשיו אני רוצה חיבוק שיספיק לי לשבועיים!" הוא בקש, נתתי לו חיבוק ארוך, "איכ, דביקים!" מיילי הופיעה מאחורי, "דברת עם אנג'לה?" שאלתי, "אמא שלי ואני מתארחות אצלכם השנה אמא שלך לא אמרה לך?" ונזכרתי בזה פתאום, מיילי ואני חברות מגיל אפס, בדיוק כמו האמהות שלנו והסבתות שלנו, את רוב החגים אנחנו חוגגות יחד. "נקשתי את כריסטיאן בפעם האחרונה ועליתי על ההסעה לשדה ביחד עם מיילי, שרנו שירי חג גם של הכריסטמס וגם של חנוכה, כי מיילי יהודיה שלמה ואני חצי יהודייה, אצלנו בבית חוגגים חנוכריסטמס, מדליקים גם עץ וגם חנוכיה.
~
"טיסה 368 לכיוון בברלי הילס יוצאת בעוד חמש דקות משער 8, הנוסעין מתבקשים להגיע לרציף." מיילי ואני היינו בחנות של m&m תפסנו בידינו כמה שקיות שיכולנו, רצנו לקופות, עקפנו את כל האנשים שבתור, שילמנו ורצנו אל הרציף, עלינו אל המטוס, פתחנו את שקיות הm&m, "כריסטיאן נתן לי מתנה."
"האדום או החום?"
"עוד לא פתחתי אותה "
"האדום יותר טעים מהחום?"
"אני גם לא רוצה לפתוח."
"מה ההבדל בינהם בכלל?"
"הוא היה מוזר היום."
"אני אלך על הירוק."
"את מקשיבה לי בכלל?!"
"תפתחי את המתנה שלו כבר מטומטמת, ולא, הוא לא מוזר. את מוזרה! האדום או החום?"
אחרי השיחה הזאת מיילי נפלה לשינה עמוקה. בזמן הזה אני שמעתי מוזיקה והייתי עסוקה ו
בלמצוא תנוחה נוחה, אבל כבר הגענו.
~
כשנכנסנו הבייתה אמא חכתה, היא נשקה וחבקה אותי וגם את מיילי, מיד אחרי זה אנג'לה נגשה ועשתה את אותו הדבר בדיוק, אחריה גם אחיי הגדולים וגם אחותה של מיילי, אחריהם האחיינים, האבות, הסבים...
~
"ברוך אתה ה', ה' מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה." סבא אשר מברך, מיד אחרי זה אנחנו שרים שירי חג, אמא מכינה דונאטס ממתכון שלקחה מהאינטרנט, אף שהיא מכחישה זאת... סבא וסבתא מפלחים שוקולד ונותנים זאת לנכדים, מיילי אני ובני דודינו מסתודדים ומדברים ואז מגיע הזמן להדליק את העץ, המשפחה מתאגדת מסביב לעץ, מדליקים אותו, שרים שירי כריסטמס ומקבלים מתנות, מתנה מאמא, מאבא, מאנג'לה, מסבא ומסבתא שתי מתנות, מהאחיינים בובות שהכינו בסדנת יצירה, מתנה מהאחים, האחיות מכולם, מיילי ואני פורקות מהמזוודה מתנות שקנינו בעצמינו, ונותנות אותם, מיד אחרי זה ארוחה חגיגית משפחתית, מסיבת כריסטמס כל הלילה ולישון.
~
בבוקר מיילי ואני יוצאות להשתזף בים, אנחנו משתכשכות קצת במים, משתזפות עוד קצת, אוכלות מעט פירות וחוזרות הבייתה.
יום אחרי זה הלכנו לקניות.
יום אחרי זה לסרט.
ואז שוב לים.
ככה בערך עברה כל חופשת החג, במשך כל החופשה לא דברתי עם כריסטיאן אף לא פעם אחת... מעניין איפה הוא עכשיו, מה הוא עושה...