להיות איתו

פרק 9: השמלה

נקודת מבט כריסטינה:
היום מיילי, אריאנה ואני נסענו לקנות שמלות... אני כל כך אוהבת שמלות, נשמע אידיאלי לנערה בגילנו אבל לי יש אהבה מיוחדת לשמלות, מאז שאני קטנה הייתי מעצבת בגדים ושמלות בעיקר... כשאחי הגדול איתן התחתן, אמא שלי הבטיחה שהיא תשלח שמלה שאעצב לתופרת ואותה אני אלבש, אני זוכרת איך היא הייתה נראית, הייתי אז רק בת 6, זה היה שנה בדיוק לפני שעברתי לאייזק, עיצבתי שמלה אחת לי ושמלה אחת לאמא, הן היו תואמות, שחורות ארוכות עם שסע בצד ימים וחגורה עדינה בצבע שחור עם פייטים קטנטנים, ילדותי אבל היא הייתה מדהימה! לא הפסיקו להחמיא לאמא לרגע עלייה.
"אני לא אמצא פה שמלה בחיים!" מיילי רטנה אחרי שפשטה ממנה את השמלה השתיים עשרה, נכנסו כולנו לאותו תא המדידה הענק, וכל אחת מדדה את השמלות שבחרה. אריאנה ואני סיננו את מה שמיילי אמרה ולבשנו שמלות בעצמינו, "הנה אתן רואות, הקימורים שלי מזעזעים, השמלה לא נראית עליי טוב!" היא לא הפסיקה להתלונן,
"השמלה הזאת כהה מידי!"
"זאת עושה לי פנים חיוורות!"
"היא לא מספיק ארוכה."
לי זה נמאס!
"לעזעזל איתך מיי, אני נשבעת שאם את לא סותמת את הפה אני אני ארביץ לך כל כך חזק שגם אם תשימי רעלה על הפנים יראו את הסימנים!" מיילי נרתעה מעט, "עכשיו קחי את השמלה הזאת ותמדדי אותה כבר למען השם!" הושטתי לה שמלה כחולה כהה וארוכה שמדדתי רגע לפני, מיילי מדדה אותי לדרישתי, "היא נראית..." מיילי התחילה להגיד אך קטעתי אותה, "אני נשבעת שאם את עומדת להגיד שהיא מכוערת..." התחלתי להגיד ומיילי קטעה אותי, "כן אני יודעת מכות, רעלה וכל החרא הזה! התכוונתי להגיד שהיא יפה, היא נראית עליי טוב לא?" היא הפנתה את שאלתה אל אריאנה ואליי אבל בעיקר אליי... "זה מהמם! תקחי אותה!" אריאנה שלבשה שמלה ורודה  בהירה שהדגישה את עורה השזוף, היא נראתה עלייה מדהים! מיילי הנהנה עם פנים מרוצות ובחנה את עצמה עוד כמה שניות במראה, "תודה לאל!" מלמלתי, יצאנו מתא המדידה כשמיילי עם השמלה הכחולה בידה ואריאנה עם הורודה, אני יצאתי בלי כלום כל השמלות שמדדתי היו יפיות, אבל אף אחת מהן לא הייתה 'השמלה' "נלך לחנות נוספת?" אריאנה שאלה, הנעתי את ראשי בשלילה, "חסר טעם, אני חושבת שהשנה אעצב שמלה בעצמי!" הבנות נראו מרוצות, הן מתות על העיצובים שלי.
"יש חדש עם כריס?" מיילי שאלה כשלקקה את הגלידה שקנינו, "ממש לא! אתן כבר בטח שמעתן שהוא הזמין את קלואי לנשף, אני דיי מבינה אותו, קלואי מהממת ואת האמת שריאן הזמין אותי, הסכמתי." אמרתי אדישה ופתאום עינהן נפתחו, "ריאן, ריאן?" מיילי שאלה, יותר נכון צרחה, "לא ניסחת את זה נכון, ריאן, ריאן? כלומר, ריאן אויב נאמבר וואן אוף כריס ריאן?" היא לא העיטה בצרחות, "החלטנו לפתוח את כל הבלאגן ולמען האמת, התגעגעתי אליו! היינו ידידים כל כך טובים כשרק הגעתי לכאן..." הבנות נראו מבינות, למען האמת הבנתי למה הן לא התלהבו מהרעיון, הן די אוהבות את כריסטיאן, הן חושבות שהוא עושה לי טוב.