הגיע הזמן למרתון עד שיגמר לי הכוח!
נקודת מבט כריסטיאן:
אתמול אמא שלי הגיעה לאייזק לרשום אותי, היא כל כך דאגנית, שאלה מליון שאלות מיותרו כמו: "זכרת לקחת גרביי ברך" "זכרת להביא איתך מספיק תחתונים?" "זכרת לקחת איתך מספיק אדוויל?" ניסיתי להרגיע אותה עד שלבסוף הצלחתי, היא התחילה לארגן את הבקתה שלי כשראתה כמה באלגן יש כשלפתע התפרצה לחדר שלי כריסטינה, "כריסטיאן אני חייבת שתעזור לי עם הרגיל הזה!" היא נכנסה ורק אז קלטה את אמי, אם אמא שלי לא הייתה בחדר, בכלל לא היה מפריע לי שתתפרץ אפילו בלילה, אבל ידעתי שמכיוון שאמי בחדר מיד לאחר מכן יבואו שאלות כמו "אז את חברה של הבן שלי?" או דברים בסגנון, "אוי, אני כל כך מצטערת! לא התכוונתי להפריע." היא התנצלה והסמיקה, אני כל כך אוהב כשהיא מסמיקה! "לא, לא! תכנסי! הבן שלי ישמח לעזור לך." היא הסתכלה אליי במבט ששואל אם זה בסדר שתכנס, "בואי תכנסי." הזמנתי אותה לתוך החדר ופיניתי לה מקום על כורסא, "תראי לי מה הבעייה." היא הציגה לפני משוואה פשוטה שידעתי לפתור עוד בכיתה ה', הסברתי לה לאט וברוגע עד ששמעתי אותה אומרת, "הבנתי הכל! תודה כריסטיאן!" היא חבק אותי בעדינות עם הידיים העדינות שלה ויצרה מהחדר. "אתה מרשה לה לקרוא לך כריסטיאן?" אמי שאלה וצחקקה, אני ואמא שלי נורא קשורים לכן אני לא מתבייש לספר לה איך אני מרגיש כלפיי בנות מסוימות, על השאלה הזאת בחרתי שלא לענות, רק צחקקתי וגלגלתי עיניים, נגשתי לאמי שישבה על הרצפה וקפלה בגדים ונגשתי לעזור, "היא חמודה! אני אמרת שקוראים לה?" היא שאלה וקפלה סווטשירט אדום בדיוק כמו ההוא שהבאתי לכריס, "כריס, כריסטינה." עניתי ולא יכולתי לעצור את עצמי מלחייך, "אתה מחבב אותה?" אמי שאלה, "אני חושב.." עניתי נזכר בפעם הראשונה שראיתי את כריס, זה היה ביום הראשון שלי כאן, היא בדיוק באה להכנס לכיתה כשפתאום התנגשה במישהו ואז דברה איתו, יום אחרי זה ראיתי אותה מחבקת אותו ובתורנויות של שאר הימים ראיתי אותם ביחד, היא נראתה מאושרת. הסקתי שזה החבר שלה, אבל אין לי את האומץ לשאול, "זה לא כל כך משנה, יש לה חבר..." עניתי לאמי לא בטוח בעצמי כלל! "אם אתה רוצה אותה לך ותשיג אותה! אתה יכול להשיג כל מי שאתה רוצה." היא אמרה וחייכה אליי את החיוך החם והאימהי שלה, אמא שלי מדהימה! אני חייב להבין איך הגעתי למצב המסובך הזה שאני מחבב, או אולי אפילו אוהב מישהי שמהרגע שראיתי ידעתי שהיא תפוסה, כריס, כריסטינה, היא כל כך פה! אין מצב שלא חטפו אותה כבר! ואני? אני צריך לנסות להתקדם, אולי אני אפילו אזמין מישהי איתי לנשף.
YOU ARE READING
להיות איתו
Novela Juvenilהיי, אני כריסטינה אבל שלא תעזו לקרוא לי ככה, אני אכחיש! תקראו לי כריס. אני לומדת בכפר נוער, זה בעצם מקום עם בתים לנערים ובמרכזו בית ספר. הבית ספר שלי הוא מקום מאוד מיוחד, מוזר, אבל מיוחד9ף! מה שבטוח? לרגע לא ישעמם לכם איתנו.
