~~~~ממליצה בחום לשמוע את השיר הזה תוך כדי הפרק הזה... לא שהוא מדבר על שינויים אבל באיזשהו מקום הוא מזכיר לי את כריס וכריס~~~~
התעוררתי כשאני מרגישה טוב מאי פעם, המרק של אליזבת' אף פעם לא מפספס! קפצתי מהמיטה והתחלתי לרקוד כשבראשי מתנגן השיר 'closer' צחצחתי את השיניים הדלקתי את הרמקול ושמתי את השיר, רקדתי, קפצתי.. אני לא זוכרת מתי הייתי אנרגטית כל כך ועוד בבוקר. "מישהי פה מרגישה טוב!" שמעתי קול מחוספס ועבה ומאחורי, ראיתי את כריס. כיביתי את המוזיקה "כמה זמן אתה פה?" שאלתי והזזתי קווצת שיעקר מהפנים, "מספיק.." הוא צחק, עניתי בגיחוח "אני רוצה לראות אותך ככה יותר." הוא הטיח לכיווני אחרי שניות בודדות של שקט, "ככה איך?" לא הבנתי, "מאושרת, קופצת, שרה.. את יותר יפה עם חיוך על הפנים." הוא חייך ויכולתי להשבע שהוא הסמיק מעט, אבל אני? ממש לא הסמקתי מעט! באיזה שהוא מקום, הפכתי לאדומה יותר מעגבנייה, הרגשתי את הפנים שלי עולות בלהבות "קיטש" אמרתי, ניסיתי להיות צינית אבל לא יכולתי לעצור את החיוך הקטן שעלה על פניי, ידעתי שהוא ראה, הוא חייך אליי בחזרה... אני אוהבת את החיוך שלו, חמוד כזה. "אני הולכת להתלבש, אתה הולך להשאר פה ולחכות לי!" הוא הצדיע והנהן "משוחרר" צחקתי, הוא צחק בחזרה ואני נכנסתי לחדר האמבטיה להתלבש. לבשתי מכנסון ג'ינס עם כהה עם חולצה אפורה בהירה עם כתוביות בצד באנגלית 'ISAAC' שקנו לי בחנות של אוהדי כפר הנוער בפוטבול. אני אפילו לא כל כך אוהבת פוטבול, את החולצה הזאת אהבתי ממש. ידיד טוב מאוד שלי קנה לי אותה פעם אחרי הניצחון לכפר הנוער ליבורינו, היא גם די יפה. נעלתי את נעלי האולסאר השחורות הגבוהות שלי, סרקתי את השיער בחיפזון ויצאתי אליו. "את לא מתאפרת?" הוא שאל מופתע, "אני לא אוהבת איפור..." חשבתי שהוא לא שטחי, "אני אוהב את זה ככה!" הוא חייך ולא יכולתי שלא לשמוח שטעיתי בנוגע אליו. "בוא, אנחנו נאחר." הוא קם מן הכורסא שליד המיטה ויצאנו יחד אל לוח המערכת היומית. "אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, גיאוגרפיה ואזרחות. יום פשוט בסך הכל." הוא אמר וחייך ראיתי את העיניים שלו נוצצות והוא הסתכל עליי, הסטתי את מבטו חזרה אל המערכת "אלו לימודי לילה היום!"
"תלמידים יקרים, היום יערכו לימודי לילה. הולך להיות מטר מטאורים! לכן תתלבשו חם יוצאים ליער ומיד אחרי זה חוזרים לבית הספר להמשך ליל לימודים! הלימודים יתחילו בשמונה בערב בדיוק! עכשיו לכו לנוח ובארבע יש תורניות!" הקול הצורם והרם של גברת וויזלי מנהלת בית הספר נשמע מתוך הרמקולים.
הכנסתי לתוך הלוקר שלי את כל המחברות והספרים להיום בלילה. "תשמעי... אני יודע שאת בטח מתה לישון כדי להיות ערנית היום בלילה, אבל... חשבתי אולי באלך לעשות משהו?" הוא שאל ויכולתי לראות שהוא מסמיק קצת. "אתה צוחק עליי? אני לא מסוגלת ללכת לישון עכשיו. ראית כמה אנרגטית הייתי בבוקר! מה אתה רוצה שנעשה?" ומיד ראיתי חיוך עולה על פניו, בלי צל של ספק זה החיוך המקסים ביותר שראיתי בחיי. "חשבתי אולי נוכל לצאת לעיר? שמעתי שיש באיזור שוק מדהים!" הנהנתי בהסכמה, ויצאנו לכיוון היער. "את יודעת? כשהגעתי לכאן לא חשבתי שאני אמצא חברים מהר. אני שמח שהכרנו." הופתעתי, "למה שלא יהיו לך חברים? אתה נהדר." וממש לא שיקרתי, "העבר שלי, אנשים מתרחקים ממני בגללו." נזכרתי במה שהוא ספר לי כשרק הגיע לכאן, "אתה יודע? אף פעם לא ספרת לי מה בדיוק קרה שם." הוא הביט בעיני עם העיניים הכחולות החודרות שלו במבט של 'הלוואי והייתי יכול לספר לך' "אתה יודע מה? תספר לי כשתרגיש שזה הזמן." חייכתי אליו ולמרות הסקרנות שלי, החיוך שהוא החזיר לי היה שווה את זה. "אני אספר לך בקרוב, אני פשוט מרגיש שאני צריך שינוי. את יודעת מה אומרים? אפשר להוציא את הבן אדם מהשכונה אבל לא את השכונה מהבן אדם. אני מאמין שבסופו של דבר היא תצא ממני. ואז? הכל יהיה הרבה יותר קל."
YOU ARE READING
להיות איתו
Teen Fictionהיי, אני כריסטינה אבל שלא תעזו לקרוא לי ככה, אני אכחיש! תקראו לי כריס. אני לומדת בכפר נוער, זה בעצם מקום עם בתים לנערים ובמרכזו בית ספר. הבית ספר שלי הוא מקום מאוד מיוחד, מוזר, אבל מיוחד9ף! מה שבטוח? לרגע לא ישעמם לכם איתנו.
