שלושה ימים חלפו מאז השיחה שלנו... אני בלחץ, אני יושבת על הספסל מול השער ומחכה לבואו של כריסטיאן, אני כל כך לחוצה.
נקודת מבט כריסטיאן:
אין מושג מאיפה אני עומד להתחיל להסביר לה הכל. היא כל כך תשנא אותי אחרי זה... אני אוהב אותה, אני לא רוצה לאבד אותה... אבל אני אבין אם היא לא תרצה לדבר איתי אחרי...
נקודת מבט כריסטינה:
הוא נכנס דרך השער, הלב שלי פעם כל כך חזק שפחדתי שהוא יצא מהמקום, לא שלטתי בעצמי ורצתי לחבק אותו, כי לא אכפת לי מה הוא הולך לספר לי... אני התגעגעתי אליו מאוד. הוא חיבק אותי בחזרה ואז התייבשנו על הספסל. "אני לא בדיוק יודע מאיפה להתחיל..." הוא התחיל לדבר, הלחץ בליבי גבר "אני רק מקווה שתמצאי מקום לסלוח לי ולא לשנוא אותי אחרי זה... כריסטינה אני רוצה לספר לך על העבר שלי.." בשלב הזה הלב שלי פשוט הפסיק לפעום, "אני הייתי גר עם אמא שלי בסיאטל, אבא שלי עזב כשהייתי בן שש, אמא שלי הייתה עובדת מאוד קשה ובקושי הייתי רואה אותה, הייתי מגיע לבית ספר, לומד שעתיים לפעמים פחות ואז הייתי יוצא בעצמי לעבוד... ככה זה היה בשכונה שלנו, רוב הילדים היו חיים בצורה הזו. יום אחד אחרי העבודה נגשתי אל המנהל לקבל את הכסף שלי, הוא הביא לי אותו ואז אחד הנערים הגדולים יותר גנב לי אותו, לא ראיתי בעיניים.. כל כך כעסתי, התחלתי להרביץ לו, חנקתי אותו והוא חנק אותי, ואז סובבתי לו את הקרסול, הפלתי אותו על הרצפה, הוא התהפך ועלה עליי, הוא חנק אותי עד שלא הצלחתי לנשום, תפסתי אותו עם שתי הידיים וחנקתי אותו כל כך חזק עד שהרגתי אותו... במשטרה אמרו שזו הייתה הריגה, בגלל זה הגעתי לפה ולא העיפו אותי ישר לכלא..." הייתי בהלם, לא הצלחתי כמעט לדבר, "כריסטיאן, למה אתה מספר לי את זה עכשיו..?" הוא הביט בי והעיניים שלו היו מלאות דמעות, "כשטסתי לאבא שלי, גיליתי שהוא התחתן עם האמא של הנער ההוא שקראו לו דן, הכרתי אותה והיא הכירה אותי, אחד האחים שלו התנפל עליי איך שנכנסתי לבית שלהם, הוא הרביץ לי חזק בדיוק כמו דן, אני לא נלחמתי בו, פחדתי להרוג אותו בטעות..." הוא אמר חנוק דמעות, "העבר שלך לא משנה, העיקר שאתה פה עכשיו!" חבקתי אותו חזק לא הבנתי למה הוא חשב שאני אכעס. "ולמה לא ספרת לי על כל זה?" שאלתי, "כי זה עוד לא הסוף." הייתי בהלם, "אחריי המכות אבא שלי גילה על הכל, הם בטלו את החתונה ואבא שלי דרש ממני לספר לו את הכל, כשספרתי לו הוא שלח אותי מברצלונה למדריד לקבר של דן, שם ראיתי את קנדה." הלב שלי הפסיק לפעום בפעם השנייה, "קנדה?" שאלתי, "היא האקסית שלי מסיאטל, הכסף שקבלתי באותו היום היה בשביל לקנות לה מתנת יום הולדת אבל היא כל כך שנאה אותי אחרי דן שהיא זרקה אותי, כשנפגשנו בבית הקברות ישבנו לדבר על הכל והיא נשקה אותי." הלב שלי באותו הרגע לא הפסיק לפעום, הוא הצטמק והצטמק ואז הוא נעלם ומת. לא ידעתי להגיב לזה, "אתה המשכת עם הנשיקה?" שאלתי והרכנתי את הראש, "רק לכמה דקות, אני לא יודע אפילו למה." התחלתי לבכות. "אוקיי, תודה שספרת לי.." קמתי משם והלכתי מלאת כעס, עצב ואחוזת אימה. "זאת הייתה טעות אני אוהב אותך, אני לא התכוונתי לעשות את זה זה לא יקרה בחיים יותר." הוא אמר מאחורי אבל אותי זה לא עניין. נכנסתי לדירה שלי ובכיתי בלי הפסקה, מיילי ואריאנה שבדיוק ארזו עזבו הכל ובאו אליי, ספרתי להן הכל, ביחד איתי הן התחילו לבכות... אני לא מאמינה שבאמת חשבתי שהוא אוהב אותי.
נקודת מבט כריסטיאן:
מפגר! אני כל כך מפגר! ועוד לא הספקתי לספר לה את הדבר הנוראי ביותר. היא פשוט רצה לדירה שלה ואני נשארתי בוכה כמו ילדה על הספסל, אני מטומטם, כלכך מטומטם שהמשכתי עם הנשיקה חסרת החשיבות הזאת. "אתה בא כריסטיאן?" שמעתי קול נשי מאחורי, "שלא תעיזי בחיים שלך לקרוא לי כריסטיאן!" הסתובבתי והלכתי.
YOU ARE READING
להיות איתו
Novela Juvenilהיי, אני כריסטינה אבל שלא תעזו לקרוא לי ככה, אני אכחיש! תקראו לי כריס. אני לומדת בכפר נוער, זה בעצם מקום עם בתים לנערים ובמרכזו בית ספר. הבית ספר שלי הוא מקום מאוד מיוחד, מוזר, אבל מיוחד9ף! מה שבטוח? לרגע לא ישעמם לכם איתנו.
