להיות איתו

פרק 2: המרק של אליזבת'

אתמול אחרי מפגש השכבה יצאנו לשתות סטארבאקס כמה ילדים מהשכבה.. ובינהם כריס, היה נחמד, לא יודעת כולם התנהגו קצת מוזר.. בחרתי שלא לשאול את מיילי למה היא לא באה לתורנות, בחרתי להתעלם מזה שהיא גנבה לי את החולצה שחפשתי כל כך הרבה זמן, פחות או יותר מהכל. התרכזתי בשוקו החם והטעים שהונח על השלוחן ובגשם שיורד מסביב. אני אוהבת את החורף!
אחרי זה יצאנו לטייל קצת על הטיילת, היה יריד. הצטלמנו היה כיף! חזרנו לכפר אחרי כיבוי האורות והתגנבנו כל אחד לאגף שלו. נכנסתי לחדר ושקעתי בין רגע בשינה עמוקה.
לא יודעת על מה חלמתי אבל היה לי קר. התעוררתי כל כך הרבה פעמים במשך הלילה לקנח את האף... אני חולה?
כשהתעוררתי בבוקר סופית נגשתי לארון התרופות בחדר שלי שכל מה שהיה בו היה מדחום וסירופ להקלת כאבי מחזור. הוצאתי את המדחום ובדקתי. 38.7 "יש!" פלטתי זעקת ניצחון. שלא תבינו לא נכון אני שונאת להיות חולה, אבל תמיד כשחולים אליזבת' מכינה מרק, וכל החולים מתאספים לשתות אותו! זה רגע כל כך מצחיק בכפר.. עולים ריכולים, סיפורים וצפים סודות ורגשות שלא מתכננים שיעלו בכלל! נגשתי אל לוח החולים והוספתי את שמי כדי שידעו שאני לא מגיעה לבית הספר היום. לאחר מכן חזרתי לחדר והלכתי לישון כשאני רק מפנטזת על המרק של אליזבת'
הגיעה השעה למרק. יצאתי מהחדר לכיוון חדר האוכל תוך כדי שאני רואה המון ילדים שהכרתי או שמעולם לא פגשתי עם אפים אדומים. יש הרבה חולים... חורף! כבר הזכרתי את אהבתי לחורף?
נכנסתי לחדר האוכל כשלבשתי סט טרנינג אפור עם גולגול מנקה, כל המבטים הוסטו אליי.. "אני לחדר החולים." אמרתי וכל המבטים הוסטו בחזרה אל הטלפונים או האוכל שאליזבת' בשלה. אצלנו בכפר יש חדר מיוחד לחולים כדי שלא ידביקו את כל הבריאים. נכנסתי לחדר החולים שהיה כמעט מלא לגמרי וראיתי שם את מיילי "חולה?" היא שאלה אותי כשמזגה לעצמה צלוחית מרק. "אם לא מה אני עושה פה?" גיחחתי. "גם כריס פה, הוא מחכה בשולחן הקבוע." היא אמרה והושיטה לי את הצלוחית שהתכוונה לקחת לעצמה, מיד לאחר מכן לקחה צלוחית אחרת ומזגה לעצמה. השולחן הקבוע! שולחן 13 הכי גדול,קרוב לחלון ולאח, קרוב לבופה המרקים, הבופה שבו כל הכילים מלאים במרקים שונים חוץ מכלי אחד 'המרק של אליזבת'' את הכלי הזה ממלאים לפחות שלוש פעמים כל ארוחה. נגשתי לשולחן וראיתי את כריס זולל קצת מהמרק שלו. "טעים לך?" צחקתי, הוא משך באפו "זה טוב, חם כזה..." לא מבינה מאיפה הוא מביא משפטים כאלה.. זה מרק זה אמור להיות חם. "בתיאבון!" אליזבת' יצאה מהמטבח עם כיסוי אף כדי שלא תדבק. אני כל כך אוהבת אותה היא כמו אמא בשבילינו... תמיד עם שני הפוקות שלה והבטן השמנמנה. עם החיבוק החם והאוהב.. היחידה שאכפת לה מאיתנו, ככה נראה לכולם. נשיקות באוויר נראו כשאליזבת' הסתובבה חזרה למטבח וכולנו אכלנו מהמרק. "חמודה היא.." כריס אמר והסתכל לכיוון המטבח. "היחידה שבאמת אכפת לה." מיילי הסתכלה גם היא בעיניים שרק חיכו לזלול את כל מה שהיה על השולחן.
קולות של משיכה באפים נשמעו, פה ושם השתעלויות ועיטושים, קינוחי אפים ושתיית מרק. לא שקט פה. עלו ריכולים, זוגות חדשים חלק אומרים שהמורה עלית ופרופסר דורקהנהאם יוצאים, חיקינו מורים והתמרמרנו על רופאת הכפר בעוד שהבנים הזילו ריר על אחות בית הספר, או אולי בגלל המחלה? "נחמד פה." כריס הסתכל אליי.. "זה רק היום השני שלך, אתה תמות על המקום הזה." חייכתי, הוא חייך בחזרה. "אני כבר אוהב." הוא לגם מהמרק את השלוק האחרון. "אני כבר מרגיש טוב יותר." הוא קם ויצא מחדר החולים אל חדר האוכל ונעלם עם סגירת הדלתות.
"הוא נורא חמוד..." מיילי הסתכלה כשראתה שאני לא נוגעת במרק מהשניה שיצא מהחדר. "כן, הוא מוזר אבל חמוד." עניתי לה. "לוהט." שמעתי מאחורי וזיהיתי את קולה של אליזבת'  היא התיישבה לידנו "נדלקת עליו הא?" אליזבת' שאלה ולא כל כך ידעתי מה לענות. "לא!" התגוננתי "לפי דעתי את צריכה לדבר איתו, אני מכירה את האחיין שלי הוא אוהב כנות." האחיין שלה? ואז רק נפל לי האסימון! היא מדברת על כריס, כריס הוא האחיין שלה. אני מרגישה מטומטמת מאוד. חייכתי והיא קמה כשהוא נכנס אל החדר, כל המבטים הוסטו אליו. "התחילה סופה בחוץ, פרופסור דורקהנהאם דחף אותי לפה." וכל המבטים הוסטו חזרה אל צלוחיות המרק. יש לי דה-ז'ה-וו. כריס התיישב לידי. "וגם רציתי לשאול אותך משהו." הלב שלי התחיל לקפוץ מלחץ, "בטח" ניסיתי לענות באדישות, נראה לי שהצלחתי. "אני צריך עזרה בלהשלים את החומר במתמטיקה, תוכלי לשבת איתי?" הוא שאל. "בוא אליי בשש. נשלים ביחד" עניתי לו ונעצתי בו מבט, "אני הולך לקחת עוד מרק הוא אמר מצחקק." ומיילי התפקעה מצחוק. "לא מחבבת אותו הא?"