בית, אין כמו בבית! מיילי ואני חוזרות מזיעות אל תוך החדר ומיד רצות למקלחת, הפעם מיילי נצחה ונכנסה להתקלח לפני, אני מתחילה לארגן את החדר לערב הבנות, מיילי יוצאת מהקלחת ואיתה גל אדים חם, "עשית לי מהמקלחת סאונה!" אני אומרת ונכנסת לתוכה, 'סורי!' כתוב על המראהה, "זה בסדר מיילי, כל עוד השארת לי מים אני סולחת." אמרתי בשקט לעצמי. נכנסתי להתקלח, שוקעת במחשבות על כריסטיאן והנערה ששמה הוזכר בסיוט, קנדה. "קנדה.." מלמלתי לעצמי שוב ושוב. יצאתי מהמקלחת, לבשתי פיג'מת וואנזי ומיילי ואני חיכינו לאריאנה.
דפיקה בדלת. "תפתחי כבר מפגרת!" אני צועקת, אבל מעבר לדלת? לא אריאנה מחכה, "כריסטינה זה אני." אני שומעת את קולו של כריסטיאן וממהרת לצאת. אני פותחת את הדלת ומביטה עליו שנייה, הוא מחזיק בידו מזוודה, "עוד לא הספקת לעבור בדירה?" אני מתקרבת אליו ומנשקת אותו נשיקה מלאת אהבה. "אני לא חוזר לדירה." אני מביטה בו בחוסר הבנה וצוחקת "אז לאן אתה הולך?" הוא מביט בי, "אני טס לספרד, לבערך חודשיים... אבא שלי מתחתן והוא רוצה שאני אבוא לגור בספרד קצת.." החיוך יורד מפני.. "חודשיים?"
"זה הבית שלי כריסטינה..."
"פה זה הבית שלך." אני לוחשת בשקט
"אני אתקשר כל הזמן, אני אכתוב לך על כל דבר שאעשה ואצלם לך כל מקום שאהיה בו ואני אקנה לך המון בגדים יפים ומתנות ואני מבטיח לחזור מהר. את לא תרגישי שאני לא באייזק"
"אתה מבטיח?"
"אני נשבע."
אני נופלת לידיו ומחבקת אותו הכי חזק שאני יכולה! "אני אוהב אותך." הוא אומר
"ואני אותך."
נשיקה אחרונה, הוא אומר לי ללכת ראשונה ואני עושה את זה, הוא הולך מיד אחריי. אני נכנסת לדירה לדמעות בעיניי.. "הוא נסע." אני אומרת, אריאנה נכנסת ואני מספרת לשתיהן על השיחה, אנחנו מדברות על בנים, מרגלות על העולם, הכיף לא נגמר ואני כבר מתחילה להתגעגע אל כריסטיאן, אבל אני זוכרת את ההבטחה שלו אליי, אני רגועה. וכך נגמר לו הערב, נרדמנו מול מרתון סרטי הארי פוטר, אני פרשתי כבר בשלישי אבל אני יודעת שמיילי ואריאנה משכו לפחות עד השישי. אני שמחה שעשינו את הערב הזה.
YOU ARE READING
להיות איתו
Ficção Adolescenteהיי, אני כריסטינה אבל שלא תעזו לקרוא לי ככה, אני אכחיש! תקראו לי כריס. אני לומדת בכפר נוער, זה בעצם מקום עם בתים לנערים ובמרכזו בית ספר. הבית ספר שלי הוא מקום מאוד מיוחד, מוזר, אבל מיוחד9ף! מה שבטוח? לרגע לא ישעמם לכם איתנו.
