טובבבב אז החלטתי להתחיל מרתון, הוא לא יהיה עם הרבה פרקים וכל פרק יהיה קצר, אבל אני כל כך מקווה שתהנו ממנו!
נקודת מבט כריסטיאן:
"היי קלואי? רוצה לצאת איתי לנשף?" שאלתי למרות שבתוך תוכי רציתי שזו תהיה כריסטינה מולי. "בטח, למה לא?" קלואי הסמיקה מולי, זה היה חמוד אבל זה לא היה ההסמקה שאני אוהב, ההסמקה של כריסטינה.
חייכתי חיוך מנומס והלכתי, שמעתי את חברות שלה ואותה מתלחשות, קלואי חמודה, למען האמת היא יפיפיה, היא ברונטית בעלת שיער ארוך מאוד וחלק, בעלת עיניים ירוקות כהות, היא גבוהה אבל פחות ממני והיא נורא חכמה ונחמדה, היא מתנדבת פעמיים בשבוע בתנו לחיות לחיות בסניף שנמצא במרחק של שעה מפה, נשמעת כמו נערה מדהימה, אבל עדיין... זו לא כריס.
מספיק כריסטיאן, תשכח ממנה, יש לה חבר ואתה צריך להמשיך הלאה! תשמח בשבילה!
*פלאשבק*
בלילה השלישי שלי באייזק יצאנו בערב כמה חברים למועדון השכבה לראות סרט,
"אתה מאמין בזה?" כריסטינה שאלה אותי והסיחה את דעתי מהסרט,
"במה?" שאלתי, היא הסיטה את מבטי אל הסרט כשבדיוק נאמר המשפט, 'אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת.'
"אני חושב שכן, הייתי נותן לבן אדם שאני אוהב את האפשרות להיות עם מי שהוא אוהב."
"לא הייתי רוצה שיוותרו עליי, אני לא אוותר על אדם שאני אוהבת.." היא אמרה רצינית, ואני שוקע בכל מילה שהשפתיים היפות שלה אמרו
"תסבירי." בקשתי, באמת היה חשוב לי לדעת למה היא מתכוונת.
"אני רוצה שמי שאני אוהבת יהיה מאושר, אבל אני לא אוותר עליו, בסופו של דבר מאמץ משתלם." היא חייכה והסמיקה, אני כל כך אוהב כשהיא מסמיקה
"אני מבין..." חייכתי אלייה בחזרה בידיעה שאני לא יכול שלא לחייך כשהיא מחייכת.
*סוף פלאשבק*
ועכשיו רק השאלה רצה במוחי הלוך חזור, לוותר או להלחם?
YOU ARE READING
להיות איתו
Roman pour Adolescentsהיי, אני כריסטינה אבל שלא תעזו לקרוא לי ככה, אני אכחיש! תקראו לי כריס. אני לומדת בכפר נוער, זה בעצם מקום עם בתים לנערים ובמרכזו בית ספר. הבית ספר שלי הוא מקום מאוד מיוחד, מוזר, אבל מיוחד9ף! מה שבטוח? לרגע לא ישעמם לכם איתנו.
