להיות איתו

פרק 20: הדירות

"הלו."
"כריסטיאן, היי."
"כריסטינה, אני שמח לשמוע אותך."
"למה לא ענית לי כל הזמן הזה? לא קבלת את ההודעות שלי?"
"קבלתי."
"ופשוט התעלמת?"
"לא, לא התעלמתי..."
"הכל בסדר? אתה לא נשמע טוב."
"כריסטינה בעוד שלושה ימים אני חוזר, אני חייב שנדבר."
"כריסטיאן אל תלחיץ אותי."
"אני רק מקווה שלא תשנאי אותי. אני חייב ללכת."
"ביי..."
הוא ניתק את השיחה, אני קצת בשוק מהשיחה הזו, אני חוזרת לסלון, "הוא רק מקווה שאני לא אשנא אותו."
"מה?" מיילי שואלת.
"דברנו, הוא דיבר מוזר... הוא חוזר עוד שלושה ימים והוא רק מקווה שאני לא אשנא אותו.."
אריאנה הפילה כוס ושברה אותה.
"אני אנקה..." היא לוחשת כדי לא לעורר בי כעס.
"כולנו ננקה, הבית על הפנים." מיילי אומרת, אני מופתעת לשמוע אותן אומרות את זה, אני שמחה שהן לא שואלות אותי יותר מידי על השיחה.
"צאי החוצה לנשום אוויר..." הן אומרות, אני מסרבת. כשאני עצבנית אני מנקה, זה עוזר לי להרגע.
מיילי לקחה את הסלון, אריאנה את המטבח והאבטיה ואני את חדר השינה, מוזיקה מהרדיו והתחלנו. תוך שעה הבית היה נקי מאי פעם. ישבנו אחרי זה שלושתינו לחפש דירות כמו בכל יום... "שמעתי שדרייק עזב את 156, הוא די גדול ויש לו נוף ליער..." אני אומרת... "יותר מידי ירוק." מיילי אומרת, "יותר מידי רחוק." אריאנה אומרת. "אני האמת שמעתי על 555, הוא ענק ויש לו נוף לאגם." אריאנה אומרת, "לכי עליו." עוד באותו היום היא הולכת לבדוק אותו וחוזרת עם תשובה חיובית, "אמא שלי הסכימה לי לשכור אותו. עוד שלושה ימים אני שם. "יש את חדר 11 הוא לא מאוד גדול אבל הוא עם נוף לפארק והוא מעוצב מהמם." היא הולכת לבדוק אותו וחוזרת גם היא עם תשובה חיובית. צירוף מקרים? תקראו לזה ככה, אני קוראת לזה קסם... השתיים האלה כל כך בררניות, שקשה היה לי להאמין ששתיהן ימציאו דירות באותו היום. אנחנו מחליטות לצאת לריצה, מיילי בהתחלה מתנגדת אבל אנחנו מכריחות אותה... יצאנו לריצה ואחריי כמעט שעה, נעצרנו על שפת האגם,"אני מפחדת." אני אומרת, "אל תדאגי." הן מיד מבינות על מה אני מדברת ואומרות יחד. "החלומות שלי... זה מוזר."
"צירוף מקרים." מיילי אומרת.
"לגמרי." אריאנה מחזקת אותה.
"כנראה שאני אגלה את זה רק בעוד שלושה ימים..."