הזמן לא זז. דקה עוברת, ועוד דקה, ועוד דקה. כל מה שאני רואה זה את אותו הדבר - אנשים באים, אנשים הולכים. כל פעם אותו דבר. ככה עובר לו יום ועוד יום. עברו שבועיים והכול אותו דבר, הכול רגיל. השיגרה הזאת הפכה למשהו כמו סיוט - אני קמה, הולכת לעבוד, חוזרת הביתה והולכת לישון. ההרגשה שזאת שיגרה כבר החלה להתפוגג, אולי הרגשה של סיוט. סיוט שכל מה שאפשר לעשות זה להתעורר ממנו. "סליחה?" קול הוציא אותי מריכוז.
עיניי נעו אל שולחן 1. התקדמתי אל השולחן והוצאתי את הפנקס שלי. הדברים התנהלו די רגיל בזמן האחרון, אולי אפילו יותר מדי רגיל. שבועיים עברו מאז שאיידן עזב והכול השתנה מצד אחד. ומצד שני הכול אותו דבר.
"כן?" נעמדתי ליד הגבר שישב וקרא ספר. הוא הרים את ראשו והביט בי, בחנתי את עיניו העמוקות. הן היו כחולות ובהירות כל כך, עד כי נדמה היה שעיניו היו שני יהלומים קטנים. הוא חייך חיוך ישר שגרם לפניו להיראות צעירים יותר, והניח את הספר על השולחן. "היי" קולו היה עמוק.
"היי" לחשתי בקול צרוד. הוא הביט לשנייה בספר וחזר להביט בי "תוכלי להמליץ לי על מנה כלשהי? אני חדש בעיירה הזאת"
רציתי לשאול אותו שאלות, משום מה רציתי לדעת עליו דברים אבל המוח שלי אמר לי להפסיק. כל מה שעניתי היה רק מלמול של המנה המפורסמת שלנו, לאחר מכן חזרתי לדלפק והתיישבתי על הכיסא. "את סתומה או שאת סתומה?" קולה של קיילי הדהד ברחבי המסעדה.
"מה?" שאלתי בהפתעה.
"את לא ראית את מה שאני ראיתי?" היא שאלה ודחפה אותי.
"מה את עושה?!" הרמתי את קולי בעוד שקיילי מושכת אותי אל השולחן שהרגע חזרתי ממנו. היא משכה אותי עד שעמדנו מול הבחור שדיברתי איתו לפני רגע, הוא הסיט את עיניו מהספר והביט בנו בחיוך ידידותי. "כן?" הוא שאל בחיוך.
עשיתי צעד לאחור אך קיילי שוב תפסה אותי, הוא הושיבה אותי על הכיסא והביטה בבחור "סליחה אדוני..." היא הביטה בו בשאלה.
"תומאס" ענה וסגר את הספר.
"תומאס," חייכה קיילי ברצון "שמתי לב שבמשך השעה הקרובה אתה רק מביט במי שיושבת לידי, לוס. החברה הכי טובה שלי" קיילי הוסיפה בקול משוויץ.
הבחור נראה כנהנה מההצגה, אך אני הרגשתי כמי שהולכת להקיא בכל רגע. "אני ממליצה שתשבו שניכם ותדברו על כמה דברים, אוקיי ביי" קיילי נפנפה והלכה.
קמתי ממקומי אך הפעם הבחור, יותר נכון תומאס היה זה שעצר אותי. הבטתי בעיניו והקשבתי לקולו העמוק "אולי את רוצה להישאר לכמה דקות?"
הרגשתי כמו דג אילם. לא עניתי לו, פשוט התיישבתי וחיכיתי. הרגשתי כה אבודה, הרגשתי כאב, בלבול ועכשיו אני גם מרגישה לא טוב. תומאס הביט בי בשעשוע "חברה מיוחדת יש לך"
YOU ARE READING
My Angel Or My Devil
Romanceהסיפור מספר על לוס בת ה-20. היא נערה עצמאית שעובדת כמלצרית בשביל להרוויח כסף לטיפולים של אמה החולה בסרטן. היא נערה עקשנית ומציאותית שלא מאמינה כלל בחיים הטובים. במהלך הסיפור לוס תפגוש דמויות רבות, היא תעבור חוויות רבות, קשיים רבים... רובם יהיו קשור...
