ילד רע

פרק 3

"איפה אתם?" התקשרה לאיאן. "בזולה" אמרתי והיא ניתקה, היא באה לאחר חמש דקות עוד עם התיק בית ספר, "איך היה בשיעור היסטוריה?" שאלה שני בצחקוק "למדנו חומר חדש" אמרה אושר והתיישבה ליד עדי "בסדר לא נורא את תלמדי אותי לקראת המבחן" אמרה שני ולקחה מפיו של דניס את הסיגריה והכניסה לפיה, "בטוחה שיש לך זמן? כי את פשוט צריכה גם שאני אשלים לך באזרחות, ספרות ומתמטיקה" אמרה אושר והרגשתי את הכעס בקולה, "לי יש זמן, תהיי חברה אושר, מה הבעיה שלך לעזור לי?" שאלה שני והוציאה את העשן, "מה הבעיה? מאז שהתחלנו להסתובב עם הבנים את מבריזה כל הזמן ואני צריכה להלשים לך את החומר, תהיי אחראית על עצמך, אני לא מורה פרטית ויש ל מספיק לעשות לבד. מילא היית עושה משהו אבל את סתם יושבת כאן ומעשנת כמו קיטור בלי הפסקה בזמן שאני קורעת את התחת ואת אפילו בלי לבקש דורשת ממלי להשלים לך את כל החומר! לא רוצה שני, תסתדרי לבד או שתכשלי מצידי!" אמרה אושר ונראה כאילו הרגישה רווחה, "את לא חושבת שהגזמת קצת? לא צריכה את הטובות שלך אני אסתדר לבד!" אמרה לה שני גם היא עצבנית. "תרגעו בנות" אמר איאן והניח את ידו על אושר, "אל תיגע בי עכשיו" הזיזה את רגלה בעדינות "מה יש לך? רוצה לריב גם איתי?" שאל עצבני "לא רוצה לפתוח את זה כאן" אמרה והתיישבה קרוב יותר לעדי. "סבבה" אמר לה והדליק עוד סיגריה, ידעתי שזה מה שהרתיח אותה. "תדברי איתי כשאת יוצאת מפה" אמרה אושר לוקחת את תיקה ויוצאת מהזולה "אושר.. אושר!" צעקה לה עדי ונעצרה "בסדר, היא תרגע ותחזור" לחש לה אור מעודד את עדי שנראתה מיואשת, "לא היית צריכה לדבר אליה ככה" אמרה לשני, "אל תתערבי גם את עכשיו" אמרה לה בזלזול, "את יודעת שאני צודקת.." מלמלה עדי ושני שתקה, "אולי תלך לדבר איתה?" פנה אלי איאן, אני? "מה?" שאלתי לא מבין "לך היא מקשיבה, כבר שכנעת אותה פעם אחת להקשיב לי ולדבר איתי, רק תנסה" אמר "אחי אני אגיד לךאת האמת.. היא הייתה בסדר הפעם, אם משהו צריך לדבר כבר זה אתה" אמרתי בכנות, "בסדר, אבל תשכנע אותה לבוא לפה ולשמוע אותי, או רק להסכים לשמוע איתי" התחנן, "בסדר" אמרתי נאנח, אתה אידיוט דין! תפסיק כבר להתקרב אליה.

"מה? מחכה למשיח?" שאלתי את אושר שישבה על ספסל באזור, "אני מחכה למונית שלי" אמרה בכעס, "אל תכעסי עלי, אני לא אמרתי כלום" אמרתי והיא הרימה את מבטה אלי "אני עצבנית, אני לא יודעת לזייף אושר" אמרה "אני מבין אותך" אמרתי והתיישבתי לידה "אתה לא" הסתכלה עליי "אני כן, את מרגישה פרייארית" אמרתי והיא שתקה משפילה את מבטה, "ואת צודקת" אמרתי "אז למה היא מדברת ככה?" שאלה אותי "את שואלת שאלות קשות אושר, אבל אני לא מבין למה את בכלל מתייחסת אליה, אל תעשי מה שאת לא רוצה" אמרתי והיא הנהנה "גם עלייך אני כועסת" אמרה "תכעסי" אמרתי בפשטות "לא אכפת לך למה?" שאלה בתמימות "אני יודע שהייתי בסדר גמור ואין לך סיבה כעוס עלי, את סתם עצבנית על חברים שלך" אמרתי באדישות שופעת. "טוב." אמרה עוד יותר בכעס, "אושר לא באתי לעצבן אותך יותר, את רוצה להגיד לי למה את כועסת עלי?" אמרתי בלית ברירה "אתה לא חייב לשמוע" אמרה כועסת "אבל אני רוצה" אמרתי קוטע אותה. "מה אתה מבריז ככה מבית הספר? ועוד בשביל לעשן? מה נסגר איתך דין?" אמרה בכעס, "דבר ראשון אושר, אני לא מעשן סיגריות ובקושי עישנתי נרגילה. דבר שני, אני לא החבר שלך שאת יכולה להגיד לי או לקבוע לי מה לעשות. דבר שלישי, זה לא אמור להיות עניינך מה אני עושה החיים שלי או הלימודים שלי" אמרתי והיא הסתכלה עליי בשתיקה "אז לך" אמרה לאחר כמה שניות "את חייבת להפסיק לכעוס ככה כל הזמן" אמרתי לה "לא אכפת לי מה אתה חושב" אמרה בתוקפנות, "זה בסדר, גם לי לא אכפת מה את חושבת" אמרתי ממשיך להתגרות בה, "אולי תעוף מפה? מה באת? לעצבן אותי יותר?" צעקה עליי. אולי קצת הגזמתי? אבל ככה אני, בעיקר אליה, ששנינו נגעל אחד מהשנייה. "אושר את לוקחת את הדברים שלי לא נכון, יש לך את הזכות המלאה לכעוס על שני, וגם על איאן על זה שלא הגן עלייך לידה ועל זה שהוא הורס לעצמו, כי את דואגת לו ואת אוהבת אותו" אמרתי "אבל לי את לא צריכה לדאוג" אמרתי ובלעתי את רוקי "ואם אני רוצה?" שאלה "אז זה יהיה לך מתסכל, לא קל איתי" אמרתי בכנות ובקשיחות "בסדר" אמרה בשקט "שלא תחשבי שאני לא מעריך את זה, פשוט חושב שזה בזבוז של זמן וכוח בשבילך" אמרתי והיא הנהנה, "תודה דין, למרות הכל אתה עוזר לי כל הזמן." אמרה והסתכלה בעיני, נשאבתי אל עיניה גם אני והרגשתי כאילו הכל נעלם מסביב, לא רציתי להפסיק את זה. "אושר" זה היה איאן, "תהיי רגועה, תעמדי על שלך אבל אל תכעסי, תכרי שהוא אוהב אותך" אמרתי לה והלכתי, ראיתי את איאן תופס את מקומי ואת אושר מקשיבה לו. איך עוד פעם נפלתי אל זה ונעשתי כזה.. טוב אליה, תתחיל להיות חרא דין, או שתסתבך איתה והחיים שלך יראו כמו חרא.