ילד רע

פרק 2

"לא ידעתי שזה אתה" אמרתי מובכת "איתי את מוכנה לדבר?" שאל, "לא." קבעתי ובאתי להסתובב "אז רק תקשיבי" סובב אותי חזרה והתיישב על ספסל אקראי, לא הסכמתי לשבת "בטוחה שאת לא רוצה לשבת? אני יכול להיות מאוד חפרן אם אני רוצה" אמר עדין בפרצוף קשוח אך אדיש, הוא תמיד ככה, לעיתים נדירות הוא נותן חצי חיוך ממיס. רגע לא, הוא לא ממיס, הוא מניאק.

התיישבתי בלית ברירה, מסרבת להביט בעיניו הידיעה שאפול לעולם שלם, "אני לא התכוונתי להתערב ביחסים בינכם, פשוט לא רציתי שתפגעי" אמר נאנח "למה שאפגע?!" התפרצתי לדבריו "כי ככה היחסים בינכם נראים, במקום להעלב ולא לדבר, את יכולה גם רק להגיד לו איך הוא פגע בך, את לא חייבת להתנצל בפניו" אמר באדישות, הוא חכם. "אתה צודק" המילים יצאו מפי ללא מחשבה "איאן אוהב אותך, מאוד" הוא אמר במין מבט מוזר כזה "איך אתה יודע?" שאלתי עדין לא מסוגלת להסתכל עליו "לא קשה לפספס את זה" הוא אמר, המשכנו לשבת שם בשתיקה, "סתם שתדעי, לדעתי לבושה יפה מאוד" אמר עדין אדיש אך הפעם הייתי מוכרחה להסתכל בעיניו שנשארו קשוחות. "אושר!" שמעתי את צעקתו של איאן, "אל תברחי, בבקשה" אמר איאן כאילו כל רגע אני רצה מהמקום "אני לא הולכת לשום מקום איאן. בוא תשב" אמרתי מפנה לו מקום לידי, "מה אתה עושה כאן?" הוא הסתכל במבט מאיים על דין "סתם דברנו" אמר דין חסר פחד, כנראה עוד לא שמע מה עושה איאן למי שמתחיל איתי או מדבר איתי. "טוב אתה יכול ללכת" אמר איאן "בהצלחה" אמר דין ותפח את כתפו של איאן והלך. הסתכלתי עליו מתרחק. איאן התיישב לידי "את צודקת. אני מצטער" אמר נאנח "נמאס לי מההתנהגות הרכושנית הזאת, איאן אני לא אעזוב אותך. אתה יודע את זה" אמרתי והוא הסתכל עלי "אני יודע, אני מצטער, אני מבטיח להשתנות" מלמל וחייכתי איליו, הוא חייך אלי חזרה ונישק אותי. נשכבתי עליו ברכיו והרגשתי רע, אני יודעת שעכשיו איאן כועס על דין, בגללי, ואני יודעת שההתקלמות פה תהיה לו קשה כל עוד איאן כועס עליו "אתה צריך להגיד תודה לדין" אמרתי ואיאן הוריד את מבטו אלי "כי?" שאל "כי הוא שכנע אותי לדבר איתך ולסלוח לך, הוא ממש מפרגן לנו ואומר שאתה אוהב אותי. לא ידעתי שאתה מדבר עליי" חייכתי "הוא באמת אמר לך את זה?" שאל איאן והנהנתי "טוב אני חושב שקצת הייתי מגעיל אליו, פחדתי שהוא מנסה להתחיל איתך" אמר "מה פתאום!" אמרתי לחוצה "טוב את צודקת, גם אחרי מה שהוא אמר, וחוץ מזה שראיתי אותו ואת שני כבר מדברים בבר מקודם" אמר והסתכלתי עליו לא מבינה "הוא ושני?" שאלתי "כן, לא יודע מה הם דיברו אבל אם את אומרת שהוא מפרגן לנו אז כנראה שהוא התחיל איתה" אמר "הוא לא נראה כזה" מלמלתי מסתכלת על ציפוני "איך כזה?" שאל "כזה שמתחיל עם בנות, ועוד בבר" אמרתי במעט קנאה "תפרגני לו, הוא נראה לי אחד כזה שמזרים" אמר "אני נגעלת מכאלה" המשכתילומר בכעס "הי, אושר. את לא יכולה לדעת אם הוא התחיל איתה או לא, חוץ מזה שלפי מה שאני רואה הוא יכול לתחזק לי ולך את הקשר פלאים, תהיי נחמדה אליו" אמר לי והנהנתי, אני באמת לא יכולה לדעת מה היה עם שני. אוף למה אני מקנא בכלל? אני מתה על שני ואני מאחלת לה את ההכי טוב.