ילד רע

פרק 21

פ ד י ח ה !!!!
העלתי בטעות פרק 22 לפני פרק 21👆
האמת שזה פרק בלי הרבה פואנטה אבל הוא ממש חמוד, אז כאילו שווה לקרוא💗
××××××××××××××××××××××××××××××××

"נו די כבר להציק!" צעקה עדי על אור שכל הזמן דגדג אותה, הם שניהם כל הזמן מתנשקים ומצהירים בפני כולם שהם ביחד, אבל אני ואושר צריכים להתחבא מאיאן- כמה זמן שאושר תצטרך בשביל להיפרד ממנו.

"אני מבריזה.." נחרה בבוז שני, "גם אני. אתה בא?" שאל איאן והסתכל עליי, הבטתי באושר שהתשובה ידועה מראש, היא לא מתכוונת להבריז, "עזוב, יש מחר מבחן בספרות, צריך ללמוד" אמרתי בחיוך "יום אתה בכיתה יום אתה לא" אמר דניס צוחק "היום כן" אמרתי "טוב זזנו, ביי" אמר איאן וכולם יצאו מבית הספר דרך החור בגדר. ראיתי את אושר מתרחקת מהמקום בו ישבנו, התחלתי ללכת אחריה בשתיקה, בלי להסתכל אחד על השנייה, אנחנו שוב בריב? אני לא מבין אותה. לפתע היא נעצרה ופתחה את ארון השרת, נכנסה פנימה וסגרה את הדלת, תהיתי מה קרה כאן הרגע, לאחר כמה שניות פתחתי גם אני את הדלת "אושר מה הולך כאן?" שאלתי מבולבל והיא ישר קטעה אותי "כמה זמן עד שאתה נכנס!" אמרה ונישקה אותי, נרגעתי כשהבנתי שהיא לא רבה איתי, "אני פשוט לא רוצה שבבית ספר יראו אותנו ביחד, זה מסוכן" אמרה והנהנתי מנשק את שפתיה שנית, אני אוהב אותה, מאוד.

"מה עושים אחרי בית הספר?" שאלה כשישבנו יחד בהפסקה בספסל המבודד אליו אף אחד לא מגיע, איפה שראיתי אותה ועדי באה פתאום. היא שכבה על רגליי ואני ליטפתי את שיערה "דין!" צעקה עלי "מה?" שאלתי עסוק בפלאפון "אתה בכלל לא מקשיב לי" אמרה והתרוממה ממני "אני כן, מה עושים היום אחרי בית הספר?" שאלתי "יצאת מזה בנס!" אמרה בציניות "אני בטוח, את הרי ידועה בתור אושר הנוראית" אמרתי בלעג והיא חבטה לי בכתף, "אוי כואב לי!" אמרתי ועצמתי את עיני בציניות, "נשיקה תעזור" אמרה והניחה נשיקה על החזה שלי, "אם אני אתן לך מכה בשפתיים אני אצטרך לנשק אותך?" שאלתי והיא הייתה מובכת, נשקתי אותה ונשכתי שפתיה "אני צריך להחזיר את אחותי מבית הספר היום, את רוצה לבוא?" שאלתי כשהתנתקנו "ברור" אמרה "אני מזהיר, היא תחפור לך עליי, עלינו.." אמרתי "אני אסתדר" אמרה ושוב נישכבה על ברכיי.

"היי" אמרה אמילי ונכנסה למושב האחורי, "היי" הסתובבה אליה אושר בחיוך "אושר?" אמילי שאלה בחיוך "מה קורה?" שאלה אושר בנחמדות "מה זה דין היא לא כזאת נמוכה" אמרה אמילי ואושרהסתכלה עליי והרימה גבה "אני לא אמרתי את זה" שלחתי מבט מזהיר לאמילי והיא ואושר צחחקו. הגענו לביתי ואמילי ישר רצה לתוך הבית, אני חיכיתי שאושר תצא בינתיים מהרכב, איך שהיא הגיעה היא נתנה לי מכה ביד "הי, למה זה?" שאלה תופס בידה ומקרב אותה אלי "נמוכה?" שאלה והרימה אתראשה  אליי, כן אושר נמוכה ביחס אלי. "פיצית" אמרתי לה מתגרה "כן? אם ככה אז שלא יתפס לך הצוואר כשאתה.." באה להגיד אך קטעתי אותה בנשיקה מדהימה "אני רעב? את רעבה?" שאלתי ונכנסתי הביתה, ראיתי שהיא נשארה לעמוד שם המומה "אם תכנסי אולי תקבלי עוד אחת כזאתי" צעקתי לה והיא באה "לך תנשק מלצרית!" צחקקה ונכנסנו למטבח.

אושר מתגלה כשפית לא קטנה, "דין תביא לי כוס של מים רותחים" אמרה לי אושר כשעמדה מול סיר הפסטה, הבאתי לה את הכוס והיא מזגה אותה פנימה, בינתיים נשענתי מולה-לידה על השיש, היא הניחה את הכוס והתפנתה להביט בי, "מה אתה מסתכל?" שאלה בחיוך מבויש "אסור?" שאלתי "לא, רק לך" אמרה ועצמתי את עיניי. "העיניים האלה מסתכלות על בנות אחרות?" הרגשתי אותה לוחשת באוזני, פתחתי את עיניי המום, מצאתי אותה עומדת בין רגליי, "את משוגעת?" שאלתי רציני והיא צחקקה "אושר תגידי לי שאת לא מאמינה לזה" אמרתי לה עדיין רציני "אני לא, אני רק רציתי לשמוע אותך אומר את זה" אמרה כורכת את ידיה סביב צווארי, הצמדתי את מצחי למצחה, הנחתי נשיקה נעימה על שפתייה, הייתי בסערת חושים וכך הרגשתי שגם היא,  הנשיקה נעשתה אגרסיבית יותר "אהמ," שמענו ומיד התנתקנו, תקעתי באחותי מבט רצחני והיא חייכה "אני פשוט רעבה" אמרה "ברור, מוכן" אושר אמרה במבוכה, "אנחנו לא רעבים" אמרתי ותפסתי בידה של אושר גורר אותה לחדרי, נעלתי אחרי את הדלת. "אני מצטער על אחותי היא כזאת.." מלמלתי מצטער "חמודה" קטעה אותי אושר. "אל תתחילי" אמרתי בגלגול עיניים, היא הביטה בי במבט לא מבין "אני שונא את זה. גם יסמין, אהבה את אחותי וכל הזמן הגנה עליה שהיינו רבים ביננו האחים, או כשאני ויסמין היינו רבים, יסמין הייתה גורמת לאמילי לשנוא אותי" אמרתי ביאוש "למה נראה לך שאני יעשה דבר כזה? אתם אחים, אין סיבה בעולם שתריבו" אמרה בגועל "את מדהימה, את יודעת?" שאלתי בחיוך "מתי תדברי עם איאן?" שאלתי מחבק את מותניה "אני לא יודעת אני.." החלה אומרת "מפחדת?" שאלתי והיא הרימה אלי את מבטה "הוא לא יעשה לי כלום" קבעה רצינית "בדיוק, אז למה לך לחכות כל כך הרבה?" שאלתי, "כי זה קשה, חוץ מזה שיום אחרי אם יגלו שאנחנו יחד זה עדיין יראה רע" אמרה "טוב, תעשי מה שאת רוצה" אמרתי זז ממנה ושוכב על המיטה "אתה רציני?" שאלתי בכעס ועמדה בשילוב ידיים "ראית פעם שלא הייתי רציני?" אמרתי באדישות עדיין שוכב על המיטה. "מה הקטע דין?" שאלה "שום דבר, מה העניין?" שאלתי מפנה אליה מבט קר. "טוב אני צריכה ללכת הביתה. ביי" אמרה ופשוט יצאה מהחדר, אחרי כמה שניות שמעתי את דלת הבית נטרקת, ואז הבנתי איזה אידיוט אני. קמתי מהמיטה וירדתי במהירות במדרגות "היא יצאה. אמרה שהיא חייבת להוציא את הכלב שלה לטיול" אמרה לי אמילי שקועה בטלווזיה, יצאתי מהבית והסתכלתי סביבי, ראיתי אותה הולכת והתחלתי לרוץ אחריה, "לאן?" שאלתי מתנשף נעמדמולה חוסם את דרכה "הביתה!" אמרה בקול אדיש "למה?" שאלתי "כי נמאס לי לדבר לקיר, זוז כבר!" דחפה אותי והתחילה ללכת "אושר נו את יודעת שאני כזה, אל תתעצבני" אמרתי והיא הסתובבה אליי "אבל גם את עצבנת אותי" אמרתי "למה?!" שאלה לא מבינה "כי אני לא רוצה להיות המניאק מהצד, אני רוצה שתהיה רק שלי.  ולא אחרי שאנחנו אומרים שלום את נפגשת עם איאן" אמרתי "אתה צודק במיליון אחוז, אני יעשה את זה כמה שיותר מהר" נאנחה, "טוב, עכשיו היה לנו איזה רגע שהתפספס קודם" אמרתי ומשכתי בידה צמוד לגופי, היא חייכה אליי והתכופפתי אליה מנשק את שפתיה, שוב סערת החושים הכתה בנו ומצאנו את עצמו מתנשקים בפראות באמצע הרחוב, "זה לא לכאן דין" אמרה מצחקקת, "אז בואי אליי" אמרתי "אין לי כוח!" אמרה רוקעת ברגליה, נהמתי ופשוט הרמתי אותה על גבי כל הדרך חזרה לביתי, המלווה במכותו וצרחות.

הגענו לחדרי וזרקתי אותה למיטה, "נעלת את ה.." באה לומר וקטעתי אותה בנשיקה "כן" אמרתי והיא כרכה את ידיה סביבי.