ילד רע

פרק 24

"מה יש לך את ככה שקטה?" שאל אותי איאן כשישבנו שנינו ברכב של אור מאחורה, אני אור עדי ואיאן נסענו ביחד, ודין לקח את דניס ושני. "סתם עייפה" אמרתי בלחש "שמת לב שזה נעשה התירוץ הקבוע שלך?" שאל אותי והבטתי בו לא מבינה "זה לא תירוץ" אמרתי "אז למה כל הזמן את מדוכאת ואומרת שאת עייפה?" שאל "כי אולי אני באמת עייפה!" אמרתי בכעס "מה את עושה כבר שאת כל כך עייפה?" שאל "עושה מספיק" אמרתי והפנתי את מבטי חזרה לדרך.

"מצאתם מהר, איך הייתה הנסיעה?" שאל דין כשירדנו כולנו מהאוטו של אור, "על הפנים, איך אפשר ששני אלה רבים מאחורה?" אמר אור "טוב בואו נלך" אמר דין מתעלם וממהר להעביר נושא וללכת לחברים שלו, אמרתי להם שלום, כי הם מכירים אותי. "זה אור" אמר דין "זאת חברה שלו עדי" אמר מציג את עדי "זו שני, אתם יכולים לתקוף" אמר דין והם צחקקו "זה דניס, אתן יכולות לתקוף" הסתכל על הבנות "וזה איאן" אמר דין והתיישב "אתה לא מציג להם את אושר?" שאל איאן והדין הביט בו "הם כבר מכיר-" בא לומא דין אך נתתי לו מבט מזהיר, אסור שאיאן ידע שהיינו כאן ביחד "זאת אושר" אמר דין בחוסר עניין "אותה אפשר לתקוף?" שאל גל בצחקוק "ממש לא" אמר איאן "חבר מגן יש לך" אמר גל נותן לדין מכה על היד, איאן הביט בשניהם לא מבין "שתוק, אני אסביר לך אחר כך" אמר דין בשקט.

ישבנו כולם ביחד, לא היה משהו מיוחד, השיחה זרמה והכל היה ממש בסדר, דין היה שקט כהרגלו ואני ואיאן ישבנו ביחד כהרגלנו, ואז היא באה. חשבתי שזה יהיה הרבה יותר פשוט, אוף! "שמעתי שאתה סוף סוף בא, שאני אפספס?" שאלה יסמין, הלב שלי נשרף, אך לא התייחסתי "מה קורה?" חייך אליה דין.

"תכיר לנו את חברה שלך" אמרה דניס לדין "זאת יסמין" אמר דין בלי יותר מדי לפרט "את זאת שאושר מצאה תמונות שלה בפלאפון של דין?" שאל דניס והתכלתי על דין בשנאה, הוא סיפר?!

"מי זו אושר ולמה יש לה גישה לפלאפון שלך?" שאלה יסמין "אהמ, אני אושר" אמרתי והיא הסתכלה עליי בוחנת "דין יש לה חבר, לא עושים דברים כאלה" צחקקה והבטנו בה לא מבינים "מה אתם איזה-" החלה מדברת אך דין קטעה אותה "שבי יסמין, שם זה לא כמו פה" אמר והושיב אותה לידו, אוף זה פשוט משגע!

"אפשר שנדבר אולי בכל זאת?" לחש אותי דין שכולנו קמנו סתם להסתובב, "נו דין אמרתי לך כבר, אני עם איאן" אמרתי והתקשתי להביט בעיניו "בסדר אי אפשר סתם להיות ידידים?" שאל אותי, "בסדר" אמרתי בשקט, זה המעט שאני יכולה לתת לעצמי, הרי האיש ביקש ממני להיפרד ממנו, לא למחוק אותו.

"אז.. מה הפסדתי ביומיים שלא דברנו?" שאל וחייכתי חיוך קטן, 'סתם איזה משהו חטף אותי והכריח אותי להיפרד ממך כי אם לא הוא יהרוג את שנינו, לא משהו רציני!' "מה את חושבת כל כך הרבה?" שאל מצחקק "סתם, לא היה שום דבר מעניין" אמרתי "את יודעת אם הוא מרביץ לך שוב או-" דין אמר מביט לאיאן "די דין, הוא לא ירביץ לי שוב, וגם אם כן אתה האחרון שאני אפנה אליו" אמרתי "למה?" שאל לא מבין "כי אני פשוט לא רוצה שתהיה חלק מזה" אמרתי והוא הנהן "את יודעת שאם אני אגלה אני עדיין אשמור עלייך" אמר בשקט "אז אל" אמרתי "אני לא יכול" אמר "אתה כן" אמרתי "אושר אני עדיין מרגיש אלייך משהו ואני לא אתן למשהו לפגוע בך" אמר והביט בעייני, אוף זה כזה לא פייר! "כבר אמרתי לך-" "כן, כבר אמרת שאת אוהבת אותו" אמר בקשיחות "זה לא קשור, דין הידידות הזאת לא תלך אם תזכיר לי כל הזמן כמה אתה יותר טוב מדין" אמרתי והוא הביט בי בחיוך, מה עשית סתומה? "אז את מודה ש-" אמר "אתה מבין למה התכוונתי" גלגלתי את עייני "לא, אני ממש לא מבין את ההתנהלות שלך ומה עובר עלייך" אמר עדיין אדיש "אתה גם לא תבין" אמרתי בייבוש "אל תדאגי, הפסקתי לנסות להבין אותך" אמר הולך קדימה מותיר אותי המומה מאחור, אבל זה מה שרציתי, לא? שישכח ממני. זה קשה..

-נקודת מבט דין-

"מה קורה?" שאלה אחותי עוצרת אותי באמצע המדרגות כשחזרתי הביתה "מה את רוצה? זוזי" עקפתי אותה "מה יש לך?" שאלה לא מבינה "כלום. לכי לישון" אמרתי עצבני וטרקתי את דלת חדרי "מה נסגר איתך? שבוע אתה הבן אדם הכי מאושר בעולם, יומיים אחר כך אתה יותר חרא ממה שהיית" אמרה "אמילי אני לא צוחק, אני עייף אז אל תשגעי אותי" אמרתי נאנח מתיישב במיטתי "ראיתי את אושר עם משהו אתמול בבית ספר" אמרה בשקט "יפה" אמרתי מתיישב על המיטה "נפרדתם?" שאלה "לא היינו ביחד" אמרתי נאנח "אתם כן" אמרה "מה את יודעת?" שאלתי בזלזול "שהיא אוהבת אותך ואתה אותה!" אמרה "היא לא" אמרתי בשקט "היא כן! אני ראיתי איך היא מסתכלת עלייך-" "היא נפרדה ממני בשבילו" קטעתי אותה והיא שתקה "מה?" שאלה והנהנתי "אבל אני ראיתי אותם דין, זה לא אותו מבט שיש לה שהיא איתך, אני ראיתי אתכם במטבח! דין אני בת אני יודעת איך זה!" צעקה, "אז את לא יודעת מספיק טוב" אמרתי ברוגע "אתה עצוב?" שאלה "מה?" שאלתי, אין לי רגשות. "אתה עצוב? מאוכזב?" שאלה "מאוכזב" אמרתי בשקט "אני יכולה לישון איתך?" שאלה בחיוך "ביי אמילי" אמרתי דוחף אותה מהחדר "בבקשה דין נו!" התחילה לצעוק דופקת על הדלת "שקט משוגעת, אמא ישנה" פתחתי לה בכעס "אז תן לי לישון איתך, אני לא רוצה להשאיר אותך לבד" אמרה, היא דואגת לי? "אני בסדר אמילי.." אמרתי וליטפתי את פניה "אני ישנה ליד הקיר!" עקפה אותי משאירה אותי קפוא "את תשלמי על זה" אמרתי נשכב לידה "תתייחס אלי!" אמרה "מה את רוצה ימציקה?" שאלתי בעייפות "אתם תחזרו?" שאלה וסתובבתי אל פניה "לא חושב" אמרתי "למה דין? הייתם מאוהבים ברמות, אני מצב שהיא לא אהבה אותך" אמרה "אני יודע, אבל היא החליטה לחזור לחבר שלה. ואני מכבד אותה ואם היא חושבת שזה מה שיעשה לה טוב אז אני אתמוך בה" אמרתי "גם אם זה פוגע בך?" שאלה ושתקתי "כן. חוץ מזה שאת יודעת שאני יכול למצוא משהי אחרת" אמרתי והיא צחקה "מה עם יסמין?" שאלה "נכון, יסמין זאת יכולה להיות אופציה טובה" אמרתי וצחקנו "לילה טוב קטנה, הכל יהיה בסדר אני מבטיח" אמרתי והסתובבתי לצד השני "אבא היה כאן" לחשה פתאום, קפצתי מהמיטה והדלקתי את האור "מה אמרת?" הרמתי את קולה, היא התגוננה "הוא בא להגיד שלום, וחיפש אותך, ואז נעלם" אמרה בשקט "הוא נגע בך? הוא נגע באמא?" שאלתי בכעס והיא שללה את דברי "היית צריכה להתקשר אליי ישר" אמרתי בשקט וחבקתי אותך "פחדתי לספר לך, ידעתי שתכעס" אמרה "אני באמת עצבני, אבל אתן לא יכולות להתמודד איתו לבד, אז ברגע שהוא יוצא איתכן קשר דבר ראשון את פונה אליי" אמרתי והבטתי בעיניה והיא הנהנה "לילה טוב קטנה" נשקתי את ראשה והלכנו לישון.