"אני אוהבת אותך" ענבל נישקה את שפתיי, "גם אני" אמרתי מניח נשיקה על צווארה "אני שמחה שחזרנו" אמרה בחיוך "את יותר מתאימה לי" עניתי, אני לא יכול להגיד לה גם אני, כי כואב לי לראות את אושר שבורה, לא יכול להגיד לה אני אוהב אותך כי אני לא יודע.
"רוצה לים?" שאלה והנהנתי, היא לבשה עליה בגד ים ברזילאי שחור, "פשש איזה כוסית.." מלמלתי מנשק אותה "יאללה נו שים בגד ים" דחפה אותי עם האצבע שלה, שמתי עלי בגד ים ויצאנו עם הרכב שלי "הא אחי" עניתי לאור כשירדנו מהרכב אני וענבל "אני בים רוצה לבוא?" שאל "עם מי? בדיוק הגעתי עם ענבל" עניתי "אה אז לא משנה" אמר "למה?" שאלתי "אתה עם עדי לא?" שאלתי "ואושר" ענה "טוב רק נבוא להגיד שלום" אמרתי ונתקתי, התחלנו ללכת כשראיצי את אור יושב באופק "כל היום שותה" אמרתי בגיחוך לוקח ממנו את בקבוק הבירה ושותה ממנו "בוא נישאר פה דין, יש פה אחלה שמש" הציעה ענבל "לא לא עזבי" אמרתי "למה נו?" אמרה מתיישבת "כי..-" באתי לומר אך אושר ועדי באו בריצה מתוך המים וכל.תשומתס הלב הופנתה אליהן "מה..מה הם עושים כאן?" שאלה אושר בחיוך מוזר "חוף של כולם לא?" שאל אור "למה לא, בכיף" אמרה תאושר, היא התכופפה ולקחה את התיק שלה שהיה ביני לבין ענבל והניחה אותו בצד השני, ליד אור, "אני הולכת להשתזף, את באה?" שאלה את עדי הפרצוף רציני "תלכי איתן?" שאלתי את ענבל, רציתי שתרגיש קשורה ואולי תהיה חלק מהחבורה הזאת, שהיא ואושר ירגישו בנוח. "לא, זה לא מתאים לבוגרות" עצרה אותנו אושר "אל תתייחסי.." לחשתי לענבל וישבנו שנינו ליד אור "אל תתפלא שהיא שונאת אותך, מררת לה את כל השבוע" צחקק אור "בגד ים של זקנה בקאנטרי.." מלמלה ענבל והתסכלה על אושר, היא לבשה בגד ים שלם עם שקע בגב בצבע שחור, אם לומר את האמת הוא ממש יפה עליה, מחמיא לקימורים בגוף שלה בצורב מדוייקת. "די נו אל תרדי לרמה הזאת" ניערתי את ענבל והיא חייכה "אמרתי לך שזה לא רעיון טוב שאתה בא הנה" אמר אור "שתוק" עניצי לו בקשיחות, "די נו סתומה!" לפתע צעקה בריצה אלינו אושר שמאחוריה עדי וכל שיערן רטוב "לא הלכתן להשתזף?" שאל אור מצחקק "כן עד שעדי קלטה בחור חתיך אז היא גררה אותי למים ןדחפה אותי עליו!" צחקקה אושר בחיוך "כן ואז במקום לתת לי לעזור לה היא הטביעה אותי" החזירה עדי. הן ממש צמד חמד, הן התיישבו מולנו "תביא לי את התיק" ביקשה אושר מאור והוא זרק לה אותו, אני וענבל הבטנו בהן בשקט "למשהי חזר התאבון.." מלמל אור כשאושר אכלה במבה אדומה והתחילה לצחוק. פתאום משהו הגיח מאחורי גבה של אושר, תפס אותה ורץ איתה למים "מי זה?" קצתי ממקומי כאילו חטפו אותה "סתם ידיד שלה שהיא ראתה פה קודם" אמרה עדי בצחקוק "תרגע מאמי.." תפסה בידי ענבל "אמרתי לך לא לקרוא לי ככה נכון?" שאלתי בשקט "כן דין הוא המאמי של אושר" אמרה עדי "גם את התחלת?" שאלתי "אפס" סיננה לעברי "די" ביקש אור ושנינו שתקנו "טוב אנחנו הולכים" קמתי וענבל אחריי, אושר חזרה בריצה למקום בו ישבנו "הולכים? ביי שמחתי להכיר אותך שוב" אמרה בחיוך והושיטה את ידה לענבל, מה עובר עליה? אותו המער שתפס אותה בא מאחוריה "די נו לירן לא שוב" אמרה מצחקקת ודחפה אותו, הוא נעמד מאחוריה ברכושניות, כמו שאני הייתי עושה "לא בכבוד שלך?" שאלה את ענבל שעוד לא לחצה את ידה "ועוד אומרים שאני לא בוגרת" גילגלה את עיניה אושר וכיווני והתיישבה בעצבנות על החול עם הלירן הזה.
"אני שונא את הים" אמרתי שוכב במיטהצשל ענבל כשחזרנו אליה "בגללה?" שאלה מהמקלחת "מה היא קשורה?" שאלתי "אתה רואה שאתה חושב עליה?" שאלה "את הזכרת אותה!" אמרתי זורק ותופס כדור גרביים "לא אמרתי שם וישר חשבת עליה" אמרה והוציאה את ראשה מהמקלחון, שתקתי. לא היה לי מה להגיד, היא צודקת.
"מה הקטע עם הבוגרת?" שאלה אותי והתיישבה לידי בפיג'מה "סתם, לא משהו רציני" אמרתי נשכב על המיטה "טוב סומכת עלייך" אמרה ונישקה אותי, הייתי בלי חולצה והיא פתחה לי את כפתור את המכנס, התנתקתי ממנה "אני עייף, יום אחר טוב?" שאלתי והיא זזה ממני פגועה, אין לי זמן לזה עכשיו, כואב לי הראש, הבטן ואושר! אושר לא יוצאת לי מהראש ואני מתחיל לשנוא את זה.
"איפה חברה שלך?" שאל אור כשעדי התיישבה בשולחן לבד "לא יודעת נראלי עם ידיד שלה" אמרה והאמת שהרגשתי הקלה, לא עטשה לי טוב לראות אותה. "טוב תנסה לרסן את השמחה שלך" אמרה עדי כשהייתי עם חיוך "את חייבת להתערב ביני לבין חברה שלך כל הזמן אה?" שאלתי והיא נחרה בבוז "אין מה להתערב כי אין כלום, אולי עכשיו היא נראת לך עצובה אבל חכה היא כבר מתגברת עלייך" אמרה עדי באיום "אני ממש מת מפחד" מלמלתי בצניות. "לא מבינה אותך, למה חזרתם מההתחלה אם אתה לא אוהב אותה.." מלמלה והרמתי אליה את מבטי "אני אמרצי שאני חושב שלא, לא אמרתי בטוח!" נאנחתי, אנח כל הזמן משאיר את האופציה שאני מאוהב באושר עדיין פתוחה. "טוב כן שמענו, אתה ממש סובל עם ענבל" אמרה עדי בציניות "אני יכול להפתיע" חייכתי בציניות.
-נקודת מבט אושר-
"אוף עדי אני מתגעגעת אליו" אמרתי, אני כבר לא בוכה. "אני גאה בך מאמי" אמרה ונישקה אותי בלחי "ניר ממש חמוד את יודעת?" שאלתי אותה "וואו איך הוא נמרח עלייך בים!!!" אמר עדי בהתרגשות "כן.. אני חושבת שהוא אחלה ממש" הודתי, "נו אז חאלס עם הדין הזה, חתיך חתיך אבל כמה אפשר?" שאלה "את רואה שכבר לא אכפת לי ממנן" אמרתי בחיוך, זה נכון, עשיתי שינןי ענק. אני חושבת שדין ואושר בנפרד.. זה, זה ממש חכם.
כבר לא אכפת לי כמו פעם, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אני חושבת שעברתי הלאה.
YOU ARE READING
ילד רע
عاطفية"את אוהבת אותי?" הוא שאל והיא הביטה בעיניו "תמיד" לחשה ונישקה אותו. טוב, ככה אושר חשבה לעצמה, אבל אז הכל התערער סביבה. למה הוא מגיע דווקא עכשיו? שהכל נהיה טוב? שהכל מסתדר כלכך מושלם עם החבר שלה? עם החבורה שלה? דווקא אז הוא חייב להיכנס לחיים שלה ולסב...
